השריפות נעצרו חלקית בסכסוך במזרח התיכון. ישראל הסכימה להפסקת אש עם חיזבאללה בלבנון. בתחילה, הלחימה צריכה להיפסק למשך 60 יום.
יותר משנה לאחר תחילת המלחמה עם הלבנוניםמיליציית חיזבאללהיש את הקבינט הביטחוני הישראלי בראשות ראש הממשלהבנימין נתניהועל פי דיווחים עקביים בתקשורת הישראלית, כזו בתיווך ארה"בהַפסָקַת אֵשׁמְאוּשָׁר. הוא אמור להיכנס לתוקף ביום רביעי בבוקר, כך דווח בפורטל החדשות ynet וערוץ 12. בעבר דווח כי הנשק צריךבתחילה למשך 60 יוםלִשְׁתוֹק. "משך הפסקת האש תלוי במה שקורה בלבנון", הזהיר נתניהו בטלוויזיה.
לאחר הפסקת הלחימה, המיליציה נאמנה לאיראןלפי דיווחים שלא אושרו תחילה, הוא חצה את נהר הליטני כ-30 קילומטרים צפונית לגבול ישראל-לבנון בפועל.לָסֶגֶת. אחרי זה כדאיהסגת חיילי הקרקע של ישראל מלבנון תוך 60 יום. "אם חיזבאללה יפר את ההסכם וינסה להתחמש, אנחנו נתקוף", הדגיש נתניהו.
בסרטון: מצב חירום: חיזבאללה תוקף אזור מגורים ליד תל אביב
צבא לבנון אמור להרחיק את חיזבאללה מהגבול
כדי למנוע את חזרת לוחמי חיזבאללה, יש להציב חיילים מצבא לבנון, שאינם מעורבים בפועל במלחמה, באזור הגבול במקביל לנסיגה הישראלית, כך דווח בתקשורת פה אחד בחוגי המשא ומתן. ההסכם יפוקח על ידי קבוצת מדינות בראשות ארה"ב יחד עם צרפת, לבנון, ישראל וכוח שמירת השלום של האו"ם יוניפיל, המוצב בלבנון כבר שנים. ועדת המעקב צריכה גם לוודא שהמיליציה לא תתחמש מחדש. בשלב מאוחר יותר, ישראל ולבנון צריכות לנהל משא ומתן גם בנושאי גבול שנויים במחלוקת.
החלטת האו"ם משנת 2006 כמתווה
לפי דיווחים זמינים, ההסכם תואם במידה רבה את החלטת האו"ם 1701, שניסתה לשווא להביא לסיום קבוע של האלימות לאחר המלחמה הקודמת ב-2006. המתווך האמריקני עמוס הוכשטיין התייחס אפוא לתנאי ההסכם החדש בשם "1701 פלוס".
ממשלת ישראל רצתה להגן על עצמה גם במקרה שחיזבאללה יפר את ההסכם וצבא לבנון וקבוצת המדינות הבינלאומית יישארו בלתי פעילים - למשל במקרה של התקפות מיליציות חדשות על ישראל. במקרה זה, ישראל רצתה שארצות הברית תבטיח לה בכתב את הזכות להתערב צבאית בלבנון בכל עת. אולם מכתב זה אינו חלק מהסכם הפסקת האש. "בהסכמה מלאה של ארה"ב, אנו שומרים על חופש פעולה צבאי מלא", אמר נתניהו בטלוויזיה.
על פי דיווחים לא מאומתים בתקשורת הישראלית, יש לתת לישראל את הזכות להגיב צבאית מיידית לאיומים מיידיים. למשל, אם היו נורים טילים. עם זאת, במקרה של איומים "מתפתחים", כמו חפירת מנהרות תקיפה, ישראל חייבת קודם כל להתריע בפני קבוצת המדינות הבינלאומית.
נקודה חשובה בהסכם סובבת גם סביב הארסנל של חיזבאללה, שהיה, לפי מומחים, אחת הקבוצות החצי-צבאיות החזקות בעולם לפני תחילת המלחמה. ממשלת לבנון - כיום רק בתפקיד - צריכה לפקח על כל מכירת הנשק למדינה וייצורם כדי להבטיח שלא יגיעו לחיזבאללה או לקבוצות חמושים אחרות.
ספקות לגבי פיקוח על נשק חיזבאללה
מכיוון שחיזבאללה חזק מאוד בלבנון ולמדינה יש מעט שליטה עליו, ספק אם ניתן למנוע מחיזבאללה להתחמש שוב. החלטה 1701 של האו"ם משנת 2006 כבר סיפקה פיקוח כזה - אבל חיזבאללה עדיין הצליח להרחיב משמעותית את הארסנל שלו מאז. לדברי מומחים, המיליציה מקבלת את רוב כלי הנשק שלה, כולל אלפי טילים ומזל"טים, מאיראן, כולל יבשתי דרך סוריה.
יש גם ספקות אם הפריסה המתוכננת של סך של 10,000 חיילי צבא לבנון - 5,000 כבר נמצאים בדרום - יכולה לסייע בהרגעת הסכסוך. הצבא ממומן גרוע ונחשב לחלש מאוד וכנראה ייקלע בין החזיתות במקרה של חידוש לחימה במקום למנוע זאת. לפי כוח שמירת השלום של האו"ם יוניפיל, 45 חיילים לבנונים נהרגו מאז תחילת המלחמה.
חיזבאללה אינו תלוי יותר בעזה לצורך הפגזות
על פי הצהרותיה שלה, המיליציה ירתה על ישראל בתמיכה בחמאס האיסלאמיסטי, מה שעורר את מלחמת עזה עם מתקפת הטרור על ישראל ב-7 באוקטובר 2023. לפי גורמי צבא ישראלים, חיזבאללה ירה יותר מ-17,000 רקטות לעבר ישראל מאז תחילת המלחמה. במקור, המיליציה רצתה לסיים את ההפגזה הזו רק לאחר שהושגה הפסקת אש ברצועת עזה. כעת היא ויתרה על התנאי הזה.
בצד הלבנוני, התקפות אוויריות וקרקעיות מסיביות של ישראל הורידו כפרים ושכונות רבים להריסות. ניתוח של פרויקט הנתונים הבריטי ACLED מצא שישראל תקפה בלבנון בערך פי חמישה מאשר חיזבאללה בישראל. בסך הכל הופצצו בלבנון כ-12,000 מטרות, כך מסר הצבא הישראלי בבקשה. התקיפות האוויריות הקשות ביותר באזור ביירות התרחשו שעות ספורות לפני ההכרזה על הפסקת האש.
צבא ישראל הרחיב באופן מסיבי את התקפותיו על חיזבאללה מאז ספטמבר ועד מהרה החל במתקפה קרקעית. לפי נתונים רשמיים, יותר מ-3,700 בני אדם נהרגו וכ-15,500 נפצעו בלבנון בהתקפות ישראליות מאז תחילת המלחמה. המידע לא הבחין בין אזרחים לאנשים חמושים. יותר מ-800,000 בני אדם בלבנון נעקרו מהמלחמה במדינה, ומאות אלפים נוספים נמלטו לסוריה השכנה.
בישראל באותה תקופה הותירו התקפות חיזבאללה 76 הרוגים, רובם אזרחים, יותר מ-700 פצועים ונזק רב לרכוש. עם זאת, הגנת הטילים של ישראל יירטה את רוב הקליעים שנורתה על ידי המיליציה הפרו-איראנית. כ-60,000 תושבי צפון ישראל פונו.
תושבי יישובים בצפון ישראל מתחו ביקורת על הפסקת האש. "אני לא מבין איך עברנו מניצחון מוחלט לכניעה מוחלטת", אמר ראש עיריית עיר הגבול קריית שמונה, אביצ'י שטרן. נתניהו נפגש עם נציגי עיריות בצפון כדי לשכנע אותם בהפסקת האש. פוליטיקאים מהאופוזיציה התלוננו גם על כך שהפסקת האש הגיעה מוקדם מדי ושחיזבאללה לא נחלש מספיק.
לדברי נשיא ארה"ב, הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה הלבנוניג'ו ביידןב-יום רביעי בערבהַתחָלָה. "לפי ההסכם שהושג היום, הלחימה בגבול לבנון-ישראל תסתיים מחר ב-4 לפנות בוקר שעון מקומי", אמר הדמוקרט במהלך נאום בוושינגטון. המטרה היא "הפסקה לצמיתות של פעולות האיבה". הקבינט הביטחוני הישראלי אישר הפסקת אש בתיווך ארה"ב וצרפת, לפי לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו.