בתי כנסת בוערים, חנויות שנהרסו, אזרחים יהודים רבים שמתו או גורשו: ב-1938 הורה המשטר הנאצי על רמה חסרת תקדים של אלימות. 85 שנים לאחר ליל הפוגרום, תקריות אנטישמיות שוב מעוררות פחד.
"זה היה לפני פחות מ-100 שנה שיהודים נרצחו, גורשו, נשללו זכויות והושפלו במפעלים". אלו מחשבותיו של צעיר ברלינאי יהודי שרוצה להישאר בעילום שם. 85 שנים בדיוק חלפו מאז שגל של אלימות אנטי-יהודית שטף את גרמניה ואוסטריה. בלילה שבין ה-9 ל-10 בנובמבר 1938, האנטישמיות, שהייתה במגמת עלייה מאז עליית הנציונל-סוציאליסטים לשלטון ב-1933, הגיעה לשיאה בעודף הרס חסר תקדים: ליל הפוגרום.
באופן רשמי, הנאצים השתמשו בניסיון התנקשות כסיבה: ב-7 בנובמבר, הרשל גרינשפן בן ה-17 ירה מספר פעמים במועצת השגרירות הגרמנית ארנסט אדוארד וום ראת בפריז. הצעיר היהודי הפולני ציין כסיבה את גירושם של אלפי יהודים לגבול גרמניה-פולניה - כולל הוריו. חבר מועצת השגרירות מת מפצעיו יומיים לאחר מכן.
בסרטון: העדה בת זמננו מרגוט פרידלנדר מזהירה - "אנשים למדו מעט מדי מהעבר"
מרגוט פרידלנדר מזהירה: "אנשים למדו מעט מדי מהעבר"
כוח הורה עם הנחיות
סיבה מספקת להנהגת ה-NSDAP לתת את אות ההתחלה. "בשל ניסיון ההתנקשות נגד ל. מזכיר נגד ראת בפריז, צפויות הפגנות נגד היהודים ברחבי הרייך הלילה - 9/10 בנובמבר 1938", טלגרף מנהיג קבוצת ה-SS ריינהרד היידריך תחת הכותרת "מבזק, דחוף , הצג מיד!" לכל המחלקות.
הפוגרומים לא רק יזמו באופן רשמי, אלא גם קיבלו הנחיות ספציפיות לביצוע. במהלך ההפגנות כביכול, "יש להדליק אש בבתי כנסת, למשל, רק אם אין סכנת שריפה לסביבה". וגם: "עסקים ובתים של יהודים מותר רק להרוס, לא לבזוז". כמו כן, יש להקדיש תשומת לב מיוחדת להבטחת הגנה על חנויות לא-יהודיות מפני נזקים ברחובות המסחריים. אם יעמדו בדרישות הללו, "המשטרה לא יכולה למנוע את ההפגנות שמתקיימות, אלא רק לפקח על עמידה בהנחיות", אמר היידריך.
אלפים גורשו למחנות ריכוז
וכך נשרפו בתי כנסת ברחבי הארץ באותו לילה, יותר מ-7,000 חנויות קמעונאיות יהודיות נהרסו, וכך גם בתים יהודיים רבים. לפי מידע רשמי, 91 בני אדם נהרגו - היסטוריונים מעריכים כי הרבה יותר מ-1,300 בני אדם מתו כתוצאה ישירה מההתפרעויות. למעלה מ-30,000 יהודים גורשו למחנות ריכוז.
ליל פוגרום 1938: טרור נגד אזרחים יהודים
© ארכיון העיר קיל/ארכיון העיר קיל/dpa
בתמונה זו נראים החלונות ההרוסים של בית הכנסת בקיל לאחר ליל הפוגרום מאוסף התצלומים של ארכיון העיר קיל (תמונה משנת 1938).
© הארכיון הפדרלי
במינכן, בין היתר, הוצת בית הכנסת "אוהל יעקב" ונהרס.
© Uncredited/AP/dpa
כבאים מול בית הכנסת בפסאננשטראסה, בניין הקהילה היהודית הגדול ביותר בברלין, לאחר שהנציונל-סוציאליסטים הציתו אותו בליל הפוגרום בין ה-9 ל-10 בנובמבר 1938.
© דניאל קרמן/dpa
אבן זיכרון במיקום הקודם של בית הכנסת הראשי של וירצבורג.
© הארכיון הפדרלי
בית הכנסת ההרוס בברלין ברחוב אורניינבורגר. התמונה היא משנת 1948.
© הארכיון הפדרלי
נציונל-סוציאליסטים הציבו כרזות על חלונות החנויות היהודיות עם הדרישה: "גרמנים, תגנו על עצמכם, אל תקנו מיהודים".
© הארכיון הפדרלי
לאחר הפוגרום האנטישמי הפשיסטי ב-9 וב-10 בנובמבר 1938, נעצרו כ-30,000 יהודים וגורשו למחנות ריכוז.
© פביאן זומר/dpa
ברלין: לוח זיכרון מנציח את ליל הפוגרום, בו הוצת בית הכנסת החדש.
מעשי האלימות בוצעו ברובם על ידי חברי SA ו-NSDAP. אבל גם חברי הנוער ההיטלראי וארגונים נאציים אחרים השתתפו. אנשים רבים לא היו מעורבים ישירות - אבל היו קריאות צהלות בקרב הצופים, כותב המוזיאון ההיסטורי הגרמני. אחרים היו מקבלים בשתיקה או באדישות את מה שקורה לחבריהם. כמעט ולא הייתה תמיכה ביהודים אחרים.
האנטישמיות הגואה
85 שנים מאוחר יותר, כמה מעוררים אשתקריות אנטישמיות בגרמניההפחד בקרב יהודים. "פתאום זה שוב מתלקח: מחשבות העבר מלוות אותי בכל יום, בין אם אני רוצה ובין אם לא", מתאר הברלינאי היהודי הצעיר שהוזכר לעיל.
מאזתקיפה של חמאסהתקריות מתגברות במדינה זו: כאשר אלמונים ציירו מגני דוד על בתיהם של תושבי ברלין יהודים, רבים נזכרו בסימון הציבורי של התקופה הנאצית. על אחדבאוקטובר נעשה ניסיון לבצע הצתה בבית כנסת בברלין-מיטה. "85 שנה לאחר ליל הבדולח, בתי הכנסת בבירת גרמניה עומדים להישרף שוב", אמר גדעון יופה, יו"ר הקהילה היהודית. אבל האם המצב באמת דומה לשנות ה-30?
"כן ולא", מסביר נשיא המועצה המרכזית של היהודים, יוסף שוסטר. "כן, זו הייתה הצתה של בית כנסת שמתייחסת לטראומה היסטורית וזה אמיתי", הוא קובע. "לא, כי ב-1938 כל העניין היה פוגרום שבשליטת המדינה. תודה לאל שלא מדברים על זה היום בגרמניה". היום יש הצהרות פוליטיות מאוד ברורות לישראל ולמען החיים היהודיים בגרמניה, ויש גם את ההגנה הטובה ביותר שאפשר למוסדות יהודיים מהמדינה. "זה עושה את ההבדל המהותי."
"אתה צריך להיות זהיר, אתה לא יכול להיות תמים"
ובכל זאת: יש תחושת פחד בקרב יהודים. בנוגע לסימון הבתים במגן דוד, מסביר יונה סיברס, רבה של בית הכנסת Pestalozzistrasse בברלין, כי "ייחוד היהודים, הסימון הציבורי הזה" מזכיר פעמים שקשורות ל-9 בנובמבר. "כמובן שהם לא מקבילים. אבל הסמליות ומה שהיא אמורה להשיג זהה. וזה בהחלט יהפוך את ה-9 בנובמבר הזה לשונה מהשנים הקודמות".
לדבריו, הוא ממעט לחבוש עוד כיפה בפומבי - כדי להימנע מעוינות. "צריך להיזהר, אי אפשר להיות תמימים", מסביר הרב. הפחד להזדהות כיהודיה נכנס כעת גם לחייה של הברלינאית הצעירה. וגם הפחד לדבר על הסכסוך במזרח התיכון. כי: "אני חושש שאצטרך לסבול איך אלימות נגד יהודים מוצדקת".
מקורות בשימוש:
סוכנות הידיעות dpa