גץ ג'ורג'

הוא כנראה מה שאפשר לקרוא לו ותיק בנוף הטלוויזיה: כמעט אף שחקן גרמני לא השאיר בפרופיל שלו הופעות משחק מתמשכות כמו גץ ג'ורג'. כבן לשני שחקנים, מסלול חייו של הברלינאי כשחקן נקבע כבר בשלב מוקדם: זה הוביל אותו לבמה לראשונה ב-1950 עם "הלב שלי הוא ההיילנד שלי". גץ ג'ורג' ערך את הופעת הבכורה שלו בסרט ב-1953 לצד כוכבת העל רומי שניידר בסרט "כשהלילך הלבנה פורחת שוב".

גץ ג'ורג' למד את הכלים של מקצוע המשחק מ-1955 עד 1958 ב"אולפן הכישרונות הצעירים של UFA" בברלין והוא צבר ניסיון מעשי רב ערך, במיוחד בשש השנים הבאות, כחבר האנסמבל ב"דויטשה תאטרון גטינגן" . עם עיסוקים שונים בתיאטראות בגרמניה, גץ ג'ורג' זכה להכרה בסצנת המשחק. לבסוף הוא כבש את הקהל ב-1959 עם תפקידו בסרט "ז'קלין", עליו קיבל גם את "פרס הקולנוע הגרמני" וגם את "פרס מבקרי הקולנוע הגרמניים".

בתחילת שנות ה-60, ג'ורג' ביסס מעמד כשחקן אהוב, אשר זכה להכרה גם ב"במבי" המקביל. הופעות בסרטים כמו "Herrenpartie", בסדרת קארל מיי או בהפקות סרטי פשע מ"דריק" ועד "דר אלטה" רק הגבירו את הפופולריות שלו. תפקידו הכוכב היה זה של המפקח שימנסקי ב"טאטורט" בשנות ה-80.

כשהשחקן קיבל על עצמו תפקיד של רוצח סדרתי ב"המתים" בשנות ה-90, נוספו לפרסים הקודמים שלו פרס השחקן של פסטיבל ונציה ועוד "פרס גרמני". ב"שטונק!", למשל, השחקן הוכיח שלג'ורג' יש גם את מה שצריך כדי לשחק תפקידים קומיים. בימוי הלמוט דיטל. ב-2013, גץ ג'ורג' גילם את אביו היינריך ג'ורג', שמת במחנה שבויים ב-1946, בסרט התיעודי "ג'ורג'". לפני 1945, הוא היה כנראה השחקן המפורסם ביותר בגרמניה. גץ ג'ורג', המעורב באופן פרטי ב"דויטש קרבשילפה", הוא אב לבת.