נסיעה דרך דרום רודוס מרגישה כמו לבקר בירח כרגע. אדמה שחורה, עצים חרוכים. יערות נפלאים שצמחו במשך עשרות שנים: פשוט נשרפו תוך ימים.
עדיין יש הרבה כעס בקרב התושבים: איך זה יכול היה להגיע לזה? מדוע לא נשלחה עזרה הרבה יותר מהר לפני שהכל יצא משליטה? "אנחנו לבד", אמר לנו מתנדב כשהלהבות עדיין בערות ללא שליטה. "לממשלה לא אכפת מאיתנו!" הכעס היה מובן: ראינו שוב ושוב קבוצות של מתנדבים מנסות איכשהו לעצור את הלהבות בידיים חשופות. הם כרתו עצים, ארגנו מיכלי מים והביאו אוכל ושתייה לכבאים. אבל הם אפילו לא היו באתר ברבות מהשריפות, פשוט המומים ממספר השריפות. רק כשהתיירים הראשונים פונו נשלחה עזרה נוספת: לפתע שאגו מספר מטוסי כיבוי מעל ראשם של המתנדבים, שאז אמרו: אם העזרה הזו הייתה באה מוקדם יותר, ניתן היה למנוע את האסון.
אבל מאוחר מדי: יותר מ-135,000 דונם של יער נשרפו. אנשים ביוון רגילים לשריפות יער וגלי חום - אבל חוקרי אקלים אומרים שהעוצמה ומשך הזמן עלו בשנים האחרונות. ובנוסף לאסון הסביבתי, קיים כעת איום של קטסטרופה תיירותית - למרות שחלקים נרחבים מהאי כלל לא נפגעו מהשריפה. התמונות של תיירים נמלטים נשארו ביטולים המוניים באמצע עונת השיא. "היער נהרס, זו דרמה", אומר בעל מלון. "אבל אם לא יבואו יותר תיירים, לא יהיה לנו כסף לבנות מחדש את היער. 95 אחוז מהאנשים כאן חיים מתיירות".
בסרטון: רוחות חזקות מציפות שוב שריפות ברודוס
רוחות חזקות מציפות שוב שריפות ברודוס
ממשלת יוון הודיעה כי תפצה את התיירים המפונים בחופשה חינם. וזה לא מפתיע שאתה לא מפסיק לשמוע הודעה מרודוס בימים אלה: נא לא לבטל, הזמינו את החופשה שלכם כאן! זו הדרך הטובה ביותר שתוכל לעזור לנו. ואנשי האי היפה הזה היו ראויים לכך בדיוק, לאחר מאמץ קהילתי מדהים להשתלט על השריפות - מבלי שאף אדם נהרג. רודוס התקרבה זה לזה - זה ראוי להכרה ולתמיכה שלנו.
גלריית תמונות: שריפות יער ברודוס
שריפות יער ברודוס
© אדריאן קריש
© אדריאן קריש
© אדריאן קריש
התיירים שפונו בשדה התעופה.
© אדריאן קריש
כתב העיתון אדריאן קריש באתר.
© אדריאן קריש
השריפות הותירו אחריהם הרס רב.
© אדריאן קריש
החום הקיצוני מוביל לסיכון גבוה לשריפה.
© אדריאן קריש
© אדריאן קריש
רוחות חזקות ממשיכות ללבות את האש.
© אדריאן קריש
כבאים ומתנדבים מנסים להשתלט על האש.
© אדריאן קריש
שריפות יער בערו ברודוס במשך ימים.
© אדריאן קריש
© אדריאן קריש
© אדריאן קריש
© אדריאן קריש