לאחר כמה קשיים ראשוניים, הגיע הזמן: נאס"א משיקה את משימת הירח שלה ארטמיס 1.
הדבר הכי חשוב בקצרה
נאס"א החלה במשימת ארטמיס 1 הירח שלה.
באופן אידיאלי, המשימה צריכה להחזיר אנשים לירח - 50 שנה לאחר תוכנית אפולו.
הסיבות לפרויקט הלא שנוי במחלוקת מגוונות – אבל התחרות מול סין משחקת שוב תפקיד חשוב.
בהדרגה לעבר הירח
מערכת שיגור החלל, או בקיצור SLS, המשמשת למטרה זו נועדה להעביר את חללית אוריון המחוברת לחלק העליון שלה לחלל. שם אוריון טס לירח ואז אמור לחזור לכדור הארץ עם מצנח לאחר 25 ימים.
ארטמיס 1 היא בעיקר טיסת ניסוי: בתחילה ללא צוות, אבל עם כמה ניסויים על הסיפון. מרכז התעופה והחלל הגרמני (DLR), למשל, רוצה למדוד את השפעות הקרינה בחלל על הגוף האנושי, במיוחד הנשי. השלב הבא תלוי בטיסת המבחן הראשונה:
מסלול צוות סביב הירח מתוכנן להתרחש בשנת 2024, וטיסה שלוש אמורה להחזיר אנשים אל פני הירח בשנת 2025.
ארטמיס - משימה הכרחית?
עם זאת, הפרויקט לא רק מוצא חברים בגלל מספר גורמים, כמו עלויות איומות בטווח המיליארד הדו ספרתי העליון. האמצעים הכספיים לכך עדיין לא אושרו במלואם על ידי הקונגרס האמריקני, ולפי המנכ"ל שלו אשבאכר, ה-ESA עדיין צריכה לבקש מהמדינות החברות זריקה כספית. מבקרים מתלוננים על חוסר מידתיות לאור העובדה שסכום כסף כזה יכול לשמש גם למטרות ארציות.
מרוץ ראש בראש חדש בין ארה"ב לסין?
עם זאת, התומכים מדגישים את האפשרות לגרום לצעירים להתלהב מהטכנולוגיה, כפי שמדווח "זית": "לנחיתת ירח כזו יכולה להיות השפעה עצומה על דור שלם", אומר חבר דירקטוריון DLR, וולתר פלצר.
עם זאת, אחת הסיבות העיקריות למשימה היא גיאופוליטיקה. נאס"א לא מרוצה מכך שסין, מספר 2 בחלל, מתכננת נחיתה על ירח. בהקשר זה, הבוס של נאס"א ביל נלסון אפילו דיבר על התעוררות של "מירוץ החלל" של שנות ה-60. נלסון דיבר על "יום נהדר" בהתחשב בהתחלה.
חידושים במשימת הירח
אם טיסת המבחן הצליחה, חשוב לבחור את הצוות למשימה. חידוש: בפעם הראשונה, לפחות אישה אחת תטוס איתך. מקום צוות יכול להגיע גם לאסטרונאוטים גרמנים כמו אלכסנדר גרסט או מתיאס מאורר.
לאחר מכן, צוות האסטרונאוטים יחקור את הקוטב הדרומי של הירח בפעם הראשונה.
מקורות בשימוש: