לבסוף הוחלט על כללי מקלט מחמירים של האיחוד האירופי

פחות מחודש לפני הבחירות באירופה, מדינות האיחוד האירופי מצביעות בעד כללים מחמירים יותר בנושא דיני מקלט. הקנצלרית מדברת על הסכם היסטורי. אבל יש ספקות לגבי יעילותו.

לאחר שנים של מחלוקת, הם...האיחוד האירופי-מדינות החברות אישרו לבסוף תקנות מחמירות יותר בדיני המקלט. מועצת השרים אימצה את תוכניות הרפורמה בבריסל. אלמנטים מרכזיים כוללים בין היתרהליכי מקלט מהירים בגבולות החיצונייםותמיכה במדינות האיחוד האירופי אליהן מגיעות מספר גדול במיוחד של מהגרים.

האישור של מועצת האיחוד האירופי היה הצעד האחרון ההכרחי לרפורמה. בין היתר, נדרשים כיום נהלים אחידים בגבולות החיצוניים כדי שניתן יהיה לקבוע במהירות האם בקשות המקלט אינן מבוססות ולאחר מכן ניתן יהיה לגרש את הפליטים מהר יותר וישיר מהגבול החיצוני.

בקשות מקלט מאנשים ממדינות מוצא עם שיעור הכרה כלל האיחוד האירופי של פחות מ-20 אחוז כבר צריכות להיבדק בתנאים דומים לכלא ב"מחנות קבלה" בגבולות החיצוניים. זה יכול לחול על מהגרים ממרוקו, תוניסיה או בנגלדש.

רפורמה נדונה כבר שנים

עבודה אינטנסיבית מתנהלת על הרפורמה במקלט מאז 2015 ו-2016. באותה תקופה, מדינות בדרום אירופה כמו יוון היו המומות מכמות האנשים הגדולה שהגיעה ממדינות כמו סוריה. מאות אלפים הגיעו למדינות אחרות באיחוד האירופי לא רשומות. זה בעצם לא היה צריך לקרות, כי לפי מה שנקרא תקנת דבלין, מבקשי מקלט צריכים לעבור את ההליך שלהם במדינה שבה הם נכנסו לראשונה לאיחוד האירופי.

מה צריך לחול בעתיד

בפרט, הרפורמה מציגה יחס מחמיר באופן משמעותי לאנשים ממדינות הנחשבות בטוחות יחסית. מדינה שלישית יכולה להיות מסווגת כבטוחה רק אם רשימת קריטריונים מתקיימת בקפדנות. למשל, יש להבטיח את חייו וחירותו של הפונה.

גם חלוקת המבקשים הגנה בין מדינות האיחוד האירופי תאורגן מחדש באמצעות "מנגנון סולידריות". הדבר נועד להקל על המדינות אליהן מגיעים פליטים רבים - למשל איטליה, יוון או ספרד. מתוכנן שלפחות 30,000 פליטים ממדינות אלו יחולקו מחדש למדינות אחרות באיחוד האירופי מדי שנה. אם מדינות לא רוצות לקבל פליטים, עליהן לספק תמיכה, למשל בצורת תשלומים במזומן.

מדוע התקנות החדשות שנויות במחלוקת

בעבר נמתחה ביקורת מסיבית על הרפורמה, בין היתר משום שגם משפחות עם ילדים עלולות להגיע למחנות הקבלה המבוקרים בקפדנות. הממשל הפדרלי והפרלמנט האירופי ניסו למנוע זאת, אך כשלו במשא ומתן הסופי עקב התנגדות של מדינות כמו איטליה.

הייתה גם ביקורת על כך שניתן יהיה לגרש בקלות רבה יותר מבקשי מקלט שנדחו בעתיד למדינות שלישיות בטוחות. מכיוון שעם ההסכם, מדינות שלישיות נוספות יכולות להיות מסווגות כעת כבטוחות, זה חל גם על תחומי משנה בלבד של מדינות. גם הערכות לאומיות יכולות להיות הבסיס לכך.

מה קורה אחר כך?

הפרלמנט האירופי אישר בעבר את תוכניות הרפורמה. לאחר אישור מדינות האיחוד האירופי, הם יפורסמו כעת בכתב העת הרשמי וייכנסו לתוקף 20 יום לאחר מכן. לפי המידע, למדינות החברות עומדות שנתיים לאחר כניסתה לתוקף ליישם אותה בחוק הלאומי. זה אמור לתת למדינות בגבולות החיצוניים מספיק זמן כדי ליצור מתקנים מתאימים כדי להכיל אנשים ממדינות עם שיעור הכרה של פחות מ-20 אחוז.

שר הפנים הפדרליננסי פאסר(SPD) הודיעה לפני שבועות שגרמניה "תבצע את ההתאמות הנדרשות הרבה יותר מהר". הSPD-פוליטיקאי מקווה שהרפורמה תפיג את הלחץ על גבולות גרמניה ובכך גם על העיריות במדינה זו. ברחבי אירופה, רוב בקשות המקלט מוגשות בגרמניה.

נָגִידאולף שולץ(SPD) דיבר על "הסכם היסטורי באמת" של האיחוד האירופי. "יש לנו כעת בסיס הרבה יותר טוב באיחוד האירופי: להגבלה הומאנית של הגירה לא סדירה. לרישומים אמינים בגבולות. לגישה מבוססת סולידריות שגם תוריד את הנטל על מדינות כמו גרמניה ושוודיה".

איגוד המשטרה: לחץ ההגירה יישאר גבוה

אולם איגוד המשטרה הגרמני סקפטי. "לחץ ההגירה לאירופה ובעיקר לגרמניה יישאר גבוה", אמר יו"ר האיגוד, הייקו טגגץ, כשנשאל על ידי סוכנות העיתונות הגרמנית. "כל עוד גרמניה בפרט לא תפחית או תבטל מיד את התמריצים להגירה לגרמניה, אנשים ימשיכו לנסות להיכנס לגרמניה באופן בלתי חוקי".

לדבריו, יש צורך בדחיות עקביות בגבולות החיצוניים של האיחוד האירופי. אחרת, המשטרה הפדרלית תצטרך לבצע את הבדיקות הללו בגבולות גרמניה. "הפסקת ביקורת הגבולות כעת תהיה טעות גורלית מבחינת מדיניות ביטחונית", הוסיף טגץ.

עוד חדשות וסרטונים