הוא מופיע רק כל ארבע שנים. אבל עבור אנשים מסוימים, 29 בפברואר הוא יותר מסתם אירוע פשוט בלוח השנה. על מה היום הזה.
שנת 2024 מסומנת על ידי השנה המעוברת. וכך חוזר ה-29 בפברואר המסתורי ביום חמישי. תאריך כל כך נדיר שהוא מופיע בלוח השנה כמעט כל ארבע שנים וכבר נראה כמו מיתוס.
עבור רוב האנשים, היום הנוסף בסוף פברואר יעבור כנראה באותו אופן כמו ה-28 הקודם. לא עבור דמט מאדן. היא אחת הבודדות שנולדו ביום המיוחד הזה. בדרך כלל הם מחכים ארבע שנים ליום הולדתם האמיתי. בשנים לא מעוברות, מאדן תמיד חוגג ב-1 במרץ.
בסרטון: תרומת איברים, מעבר תרבות, שעון קיץ - זה ישתנה במרץ
תרומת איברים, פס תרבות, שעון קיץ: זה משתנה במרץ
"אבל אני גם מתעצבן כשאנשים מברכים אותי מראש. ב-28 בפברואר זה מרגיש כאילו חצי מהעולם כותב לי 'יום הולדת שמח'", אומר מאדן, כיום בן 36. זה גם יביא מזל רע לברך מראש. בשנת 2024 היא תחגוג את יום הולדתה האמיתי בפעם התשיעית בלבד. אם זו לא שנה מעוברת, ילדי יום הולדת לא יתבגרו בשנה רשמית עד ה-1 במרץ. על פי הקוד האזרחי (BGB), שנת חיים אחת בגרמניה מסתיימת ביום שלפני יום השנה.
לא כל שנה רביעית היא שנה מעוברת
אבל מתי סוף סוף מופיע ה-29 בפברואר? בעצם: בכל השנים שמתחלקים בארבע. השנים 2020 וכן 2016 ו-2012 היו כולן שנים מעוברות. עם זאת, זה לא חל בשנים שמתחלקות גם ב-100. לכן, לשנים 1800 ו-1900 לא היה 29 בפברואר, וגם ל-2100 לא יהיה כזה. אבל גם עם כללים ברורים, עדיין יש מקום לחריגים: אם השנה תתחלק ב-400, יהיה שוב 29 בפברואר - כפי שהיה בשנת 2000.
למה זה נשמע כל כך מסובך? זה פשוט: כדור הארץ אינו מקיף את השמש ב-365 ימים בדיוק, אלא ב-365 ימים, חמש שעות וכמעט 49 דקות. כדי שהשנה הטרופית הזו, כביכול, מתאימה ככל האפשר לשנה הקלנדרית, מוכנס יום 366 כל ארבע שנים - למעט חריגים.
אם זה לא היה נעשה, חג המולד היה נופל מתישהו באמצע הקיץ. אבל למרות החישוב המסובך, השנה הקלנדרית עדיין בפיגור של 27 שניות בממוצע. זה מצטבר ופירושו: בעוד כמה מאות שנים כנראה יהיה צורך להכריז על יום נוסף נוסף.
אבל לא כולם יודעים מהי השנה המעוברת: לפי סקר You-Gov, לפחות 76 אחוז מהאנשים בגרמניה כן. אבל 13 אחוז לא יכולים לעשות שום דבר עם המונח.
בסרטון: קיפודים מתעוררים מתרדמת חורף מוקדם מדי - בגלל זה זה מסוכן
קיפודים מתעוררים מתרדמת החורף מוקדם מדי: בגלל זה זה מסוכן
למה היום בכלל קיים
הסיבה לכך שהיום הוצמד לפברואר נעוצה בימי קדם. במשך תקופה ארוכה ברומא העתיקה, השנה הסתיימה בפברואר והחלה במרץ. החודש השנים-עשר הנוכחי שלנו היה אז העשירי, ולכן הוא נקרא גם דצמבר (מהמילה הלטינית "decem", "עשרה"). באותה תקופה היו לשנה הרומית 355 ימים במשך מאות שנים; כל שנה אחרת הוצב חודש מעובר שלם אחרי פברואר על מנת ליישר את לוח השנה עם מיקום השמש.
שליט רומא גאיוס יוליוס קיסר סיים אז את הליך זה בשנת 46 לפני הספירה. הוא הציג חודשים ארוכים יותר ורק יום אחד נוסף - כל ארבע שנים. זה עדיין היה בסוף פברואר, אם כי עם הרפורמה בלוח השנה היוליאני תחילת השנה קפצה לבסוף ל-1 בינואר.
כ-1,700 תינוקות חוגגים את יום הולדתם האמיתי הראשון
לפי המשרד הסטטיסטי הפדרלי, פחות אנשים נולדו בגרמניה ביומיים המעוברים האחרונים מהממוצע הכללי של פברואר. בשנת 2020, כ-1,700 תינוקות נולדו בגרמניה ב-29 בפברואר. בשנת 2016 היו 1,810. הממוצע בפברואר היה יותר מ-2,000 תינוקות ביום בשתי השנים.
גם בעולם הסלבריטאים יש חגיגה. בגרמניה, הכדורגלן לשעבר בנדיקט הוודס, הדוגמנית לנה גרקה והסופר בנדיקט וולס ("סוף הבדידות") יחגגו את ימי הכבוד שלהם ב-29 בפברואר.
עבור דמט מאדן הפעם זו שוב חגיגת חובה. "יום ההולדת שלי מתרחש רק כל ארבע שנים והשנה זה שוב אפשרי", היא מדגישה. "לא משנה אם זה יום עבודה או עבודה למחרת: אם צריך, אני אאלץ את החברים שלי לבוא!"
מקורות בשימוש:
סוכנות הידיעות dpa