ריצ'רד לוגנר

ריצ'רד זיגפריד לוגנר נולד בווינה ב-1932. איל הבנייה המאוחר יותר (שזכה לכינוי "מורטל") סיים את לימודיו בבית הספר הפדרלי למסחר בווינה שלינגאסה וקיבל את רישיון הבנאי שלו ב-1962. הוא שכר שני עובדים ושני עובדים נוספים, מה שהניח את הבסיס לחברתו המאוחרת. לוגנר התמחה בתחילה בשיפוץ מבנים ישנים והקמת תחנות דלק. מאוחר יותר התמקד בבנייני משרדים ובחניונים התת-קרקעיים הצמודים. הפרויקטים הידועים ביותר שלו כוללים את בניית מסגד וינה ושיפוץ המקדש העירוני של הקהילה היהודית של וינה.

ב-1990 פתח את "עיר לוגנר", שהייתה אז מרכז הקניות השביעי בגודלו במדינה. בשנים הבאות העביר בהדרגה את השרביט לבניו. בינתיים, העיתונות הצהובונית המשיכה לדווח על קשיים כלכליים לכאורה. בעוד אנשים אחרים מעל גיל 65 פורשים, ריצ'רד לוגנר רק התחיל: הוא התמודד בבחירות לנשיאות הפדרליות ב-1998, שם הגיע למקום הרביעי מתוך חמישה מועמדים עם 9.9 אחוזים מהקולות. שנה לאחר מכן הופיע גם בבחירות למועצה הלאומית, שם אסף 1.02 אחוז מהקולות.

בסוף 2005 החל סרט הריאליטי התיעודי "הלוגנרים", שעקב אחר ריצ'רד לוגנר ואשתו דאז בחיי היומיום. לאחר שבני הזוג נפרדו, קבלן הבניין חיפש אישה חדשה לחיים בתוכנית אחרת. לאחר מכן הוא יצא עם הזוכה במשך שנה. ב-2010 הוא הצליח להקליט בפרופיל שלו את הסינגל הראשון שלו "I am the Lugner (olé olé)", שהגיע למקום ה-29 במצעד האוסטרי.

בתפקידו כמנחה "נשף האופרה של וינה", לוגנר מוכר גם בגרמניה. מדי שנה הוא מקשט את האירועים הגדולים עם כוכבות וכוכבניות בינלאומיות, כמו דיטה פון טיז, פריס הילטון, פמלה אנדרסון ואנדי מקדואל.