רגע אחד חשבת על זה - וברגע הבא הכל נשכח. אל דאגה, זו לא דמנציה, זה אפקט מפתן הדלת או המשקוף. מה זה ואיך שכחה וזכירה עובדות בפועל.
אפקט משקוף דלת: הדברים הכי חשובים בקצרה
אתה יודע את זה? אתה הולך מהסלון למטבח ויש לךנשכח פתאוםמה בעצם רצית במטבח? אתה לא לבד בזה.
גם אתה חייבאין דאגותלגרום לך לשכוח אוטֵרוּףמאיים. כי התופעה הזו נורמלית לחלוטין ונקראתאפקט מסגרת דלת.
ברגע שאתה עובר דרך דלת ונכנס לחדר חדש, זה שלךמוֹחַכְּאַחַתגְבוּלשאתה חורג. מסיבה זומְמוּיָןזה שלךזיכרונות חדשיםומעוררת שכחה. זה אפילו מוכח מדעית.
תוֹכֶן
מהו אפקט משקוף הדלת?
אפקט המשקוף נשמע קצת כמו הסבר אבסורדי למשהו שאי אפשר להסביר אחרת. המוח בעצם משחק בנו תעתועיםמַעֲשֵׂה קוּנדֵס. כנראה שחווית את זה בעצמך. או כשהולכים מחדר אחד למשנהו, שבו אתה שואל את עצמך מה בעצם רצית לעשות כאן.
במקרים אלו יש, כביכול, אמיני אמנזיה. זה אפילומוכח מדעית. הסיבה לכך: למוח שלנו, בכל פעםמשהו חדשקורה, הדברים הישנים כבר לא כל כך חשובים ונשכחים. מעבר לחדר אחר או הפרעה לשיחה הם אירועים חדשים כאלה. המידע שונהנדחק החוצה כדי לפנות מקום למידע חדשלהגשים.
זֶהלִשְׁכּוֹחַהוא מאודפונקציה שימושיתשֶׁלָנוּמוֹחַ,כי בלי לשכוח היינו זוכרים הכל - כמו כמה מדרגות טיפסתם ביום חמישי לפני שבועיים. אבל המוח מסנן ביניהםלֹא חָשׁוּבוחָשׁוּבמִתוֹך.
מה אומר המדע על אפקט מסגרת הדלת?
החוקר שהכי עסק בתופעה הואהפסיכולוג גבריאל רדבנסקימאוניברסיטת נוטרדאם האמריקאית. הוא פרסם את תוצאותיולְנַסוֹתבשנת 2011 בכתב העת Quarterly Journal of Experimental Psychology.
החוקרים שלחו את הנבדקים באחדמשחק מחשבדרך חדרים שונים. היו חפצים על שולחנות שהם יכלו לקחת איתם, אבל הם לא יכלו לראות ברגע שהם היו בידיהם. הם נשאלו שוב ושוב איזה חפץ היה איתם. אם הם רק היו נכנסים דרך דלת, הם יכלו לזכור גרוע יותר מאשר כשהיו בחדר - למרות שהכל היה רקוירטואליהיה. הניסוי חזר על עצמו בחדרים אמיתיים והחוקרים הגיעו לאותה תוצאה.
לָמוּתהֶסבֵּר: המוח שלנו אוגר מידע כמו בפרקים בודדים. כאשר מתחיל פרק חדש, כמו מעבר מחדר אחד למשנהו, המידע קודם מסודר.
מה ניתן לעשות לגבי אפקט משקוף הדלת?
לצערי לא הרבה. הניסויים הראו שגם זהלַחֲזוֹרלא יכול להחזיר את המחשבה לחדר המתאים. לכן זה עדיףלְהִרָגַעולסמוך על המחשבה שצצה שוב מעצמה בשלב מסוים.
שׁוֹנֶהחדריםאצלנוקופףבניגוד לאפקט מפתן הדלת, הם יכולים גםמוֹעִיללִהיוֹת. למשל, יש את זהאימון זיכרוןבעזרת מה שנקרא ארמון הזיכרון, שבו מאחסנים בדמיון עובדות שונות בחדרים שונים בבית.
שוכחים: למה זה כל כך חשוב
לשכוח משהו נשמע בהתחלה כמו תכונה שלילית. זה מאוד חשוב לתפקוד המוח שלנוחָשׁוּב, גםשוכחים דבריםלהיות מסוגל. אחרי הכל, החיים שלנו מורכבים כל הזמןלְשַׁנוֹת.כך המוח יוצר את עצמומקום למשהו חדש, מסדר ומגן על עצמו מפני יותר מדי ידע. זה קורה באופן פעיל. אז יהיוהמידע הוחלף. זה עוזר להפריד בין החשוב לבין הלא חשוב ולזכור טוב יותר.
אבל יש גם את הנדירתוֹפָעָה,שאנשים מסתכלים עליוכֹּללא משנה כמה קטן אוטוביוגרפיפְּרָטבחייהםלִזכּוֹרפַּחִית. מדענים קוראים לזה כךתסמונת היפרתימסטית(HSAM), המשפיע על כ-60 אנשים ברחבי העולם. לרוב הם סובלים מכך שהיכולת שלהם לקבל החלטות מושפעת מכך.
איך זכירה ושכחה עובדת?
נוצרת הבחנה בסיסית בין צורות שונות של זיכרון.
זיכרון לטווח קצר: כל המידע מאוחסן כאן לכמה שניות בלבד. אתה הולך מ20 עד 45 שניותמִתוֹך.
זיכרון לטווח ארוך:קח את זהזיכרונותברגע שהם נכנסים לזיכרון לטווח ארוך שלנו, הם נשארים שםנשמר במשך שנים. יש הבחנה בין:
- זיכרון הצהרתי
הוא מורכב מזכרונות שלאירועים ועובדותשאנחנונאסף במודעיש. זה יכול להיות מידע על הביוגרפיה שלך או ידע עובדתי כללי כגון בירת צרפת או מתכון. - זיכרון פרוצדורלי
אנחנו צריכים את מה שמאוחסן כאןתהליכים אוטומטיים, בלי לחשוב. אלה כוללים, למשל, רכיבה על אופניים או שחייה או משחק אחדכְּלֵי נְגִינָה. לאחר שנלמד, אתה לא מאבד את הכישורים האלה כי הם הופכים לסוג של אוטומטיזם.