הידע של האנושות: זו הסיבה שהיא גדלה מהר יותר ויותר

מספר המחקרים המדעיים מכפיל את עצמו כל 15 שנה - ועושה זאת כבר מאות שנים. גם כמות הנתונים שנאספים גדלה מאוד. אבל האם זה יהפוך את האנושות לחכמה יותר? בקליפ: מחשבי קוונטים הם כל כך חכמים.

הדבר הכי חשוב בידע האנושי

  • כרגע מתאכלסיותר אנשיםכדור הארץ מאי פעם. ושמונה המיליארדים הללו לומדים יותר מבעבר: לפני כ-300 שנה היו פחות מבעברמיליון אנשיםעִםהכשרה מדעית וטכנית. היום יש יותר מ100 מיליון.

  • תוצאה: דאסהידע האנושי הולך וגדלחָזָק. אבל איך בעצם ניתן למדוד ידע?

  • המדען ("מודד המדע") דרק דה סולה פרייס עשה זאת בשנות ה-60מספר מחקרים מדעייםמוערך. המסקנה (הפשוטה) שלו: זההידע על העולם הוכפלמאז 1700 בערךכל 15 שנים- לפחות זה של המדע.

  • בשנת 2019, מדענים ברחבי העולם היו בסביבה2.5 מיליון מחקרים מדעיים וטכנייםפורסם. אלו הםעוד 800,000מעשר שנים קודם לכן. טוֹב100,000מהם הגיעדויטשלנד.

  • בְּעָיָה:ממצאים מדעייםלא בהכרח משקפים את הידע של אנשים. חוקרים אחרים מבחינים אפוא בין, בין היתר, ידע מדעי לידע אנושי בכלל. נוֹסָףהַגבָּלָה:כל הקריטריונים נוגעים רקכמות של ידע חדש- לא שלואֵיכוּת.

חיזוק החינוך

הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) צופה ש-300 מיליון אנשים יהיו בעלי תואר אוניברסיטאי עד 2030. זה יהיה פי שניים מאשר ב-2013. בנוסף, מחציתם יגיעו מסין והודו - וכשני אחוזים מגרמניה.© picture alliance / PantherMedia

איך הידע גדל מהר יותר ויותר

👩‍🔬 מסביב לכמות הידע האנושיכדי למדוד, יש עוד הרבה רמזים שיכולים לשמש כדי לעזור: המספר חוקריםאו אתכמות הנתונים המאוחסנים אלקטרונית.

🌐 על פי המגזין האמריקאי פורבס, לבני אדם יש...לַאִינטֶרנֶט2020 נגמרה60 זטה-בייטנתונים דיגיטליים מצטברים (זטה-בייט אחד21 אפסים). לשם השוואה: ההתנ"ך עם שלושת מיליון האותיות שלומתאים לכמות הנתונים של בערך400 מיליון בייטים. אז 60 זטה-בייט מכילים את כמות הנתונים150,000 מיליארד ספרי קודש.

↔️ אבל היזהר, סכנת בלבול:ידע אינו זהה למידע(נְתוּנִים). ידע הוא בדרך כלל מידע שאדם חשב עליו.

📈 מכיוון שידע חדש תמיד מתבסס על הישן,הידע גדל באופן אקספוננציאלי, אז מהר יותר ויותר.

🔗 חוק יסוד של המדע: על מנת לעבוד בצורה משמעותית, מדענים חייביםמצב המחקרלדעת - כלומר העבודה של עמיתיהם.החלפה ורשתהםמאיץ ידע.

🔥 מהפכה! במשך אלפי שנים, הידע של האנושות טמון בפניםספריות. כתוצאה מכך, כמעט רק חוקרים נכנסועיירות אוניברסיטאותלמחקרים מדעיים. דרך זהלַאִינטֶרנֶטעם זאת, זה היוםלכל סמארטפוןבכל מקום ובשבילכֹּלזָמִין.

הפולימאטים

פולימאתים נחשבו למדענים בעלי סקירה כללית של כמעט כל הדיסציפלינות – כמו הצייר והממציא האיטלקי לאונרדו דה וינצ'י. מכיוון שידע העולם גדל מאוד מאז תחילת המאה ה-18 (עידן הנאורות), הידע הזה גווע: אדם אחד לבדו כבר לא יכול היה לתפוס אותו.

ייחוד: כאשר מחשבים תלויים בבני אדם

רצוי או מפחיד? יש חוקרים שמניחים זאתבינה מלאכותית- כלומר תוכנה במחשבים - בעתיד (בלתי צפוי).אינטליגנציה אנושיתלַעֲלוֹת עַלהופך.

לפי הרעיון הלא שנוי במחלוקת זה, תוכנות מחשב יתפתחו ברגע שיגיעו לרמת פיתוח מסוימתלהתפתח בעצמךובתוך זמן קצרסופר אינטליגנטילִהיוֹת. בכך הם גם יגדילו את הידע האנושי בצורה נפיצה. חוקרים קוראים לזה נקודת זמן"ייחודיות טכנולוגית".

האם רובוטים (בדומה ל"נקודת הנבולה" של נאס"א כאן) יחקרו יום אחד את היקום וישתמשו בבינה מלאכותית כדי להגדיל את הידע על העולם?© NASA/JPL-Caltech

מדעני מחשבים כמו יורגן שמידהובר ממכון המחקר השוויצרי דלה מולה לבינה מלאכותית אפילו מאמינים שלא מדובר בבני אדם, אלארובוטזביליזציהיום אחד זהליישב את החלללא מושפע מהמגבלות של תמיכת חיים. הם יכולים להיות גם בצורה של גלי רדיובמהירות האור בין הכוכביםנסיעות - משהו שהרוח האנושית נשללת.

למידה לכל החיים: לצאת לבית הספר לנצח!

מכיוון שתוחלת החיים של הידע הנוכחי ממשיכה להתקצר, רוב האנשים צריכים ללמוד לכל החיים. מכונאי רכב, למשל, צריכים להתמודד עם אלקטרוניקה חדשה, מנתחים צריכים להתמודד עם טכניקות כירורגיות חדשות.© picture alliance / ZUMAPRESS.com | ריק מייב

עוד חדשות וסרטונים

Related Posts