הפחתת הסיכון לדמנציה באמצעות מניעה: מחקר חדש מראה 14 גורמי סיכון

נשים בכירות יושבות יחד בקהילת דמנציה במהלך תרגילי ישיבה מודרכים. (תמונת ארכיון)© Karl-Josef Hildenbrand/dpa

הדו"ח של Lancet מציין רמות גבוהות של כולסטרול ואובדן ראייה כסיכונים חדשים לדמנציה - אם אתה ממזער סיכונים כאלה, אתה יכול למנוע אותם. אבל מניעה היא לא רק משימה פרטית, אומרים מומחים.

הוכח שהסיכון לדמנציה עולהעָשָׁן, אובדן שמיעה, השמנת יתר, בדידות,זיהום אווירועוד כמה גורמים.

כעת דוח חדש של ועדת Lancet הבינלאומית הוסיף לרשימה זו כולסטרול גבוה וראייה כושלת. אם כל 14 גורמי הסיכון הניתנים לשינוי המפורטים שם היו בוטלו, כמעט מחצית מהמקרים העולמיים של דמנציה יכלו למנוע או לפחות לעכב, על פי הדו"ח. אבל החישוב לא עובד כל כך פשוט.

לא תרופה, אלא מניעה

לפי אגודת האלצהיימר הגרמנית, על פי ההערכות 1.8 מיליון אנשים חיים עם דמנציה בגרמניה. המונח מכסה מחלות שונות, כולל אלצהיימר, המובילות לאובדן יכולות נפשיות. כרגע אין תרופה.

עם זאת, כפי שקובע הדו"ח החדש של "ועדת Lancet בנושא מניעה, התערבות וטיפול בדמנציה", ניתן היה למנוע 45 אחוזים מהדמנציה או לפחות לעכב אם 14 גורמי הסיכון יבוטלו.

בסרטון: 70 אחוז פחות סיכון - וריאנט גן נדיר מגן מפני אלצהיימר

הקבוצה הבינלאומית כבר הציגה שנים עשר מגורמי הסיכון הללו בשנת 2020: השכלה נמוכה, ירידה בשמיעה, לחץ דם גבוה, עישון, השמנת יתר, דיכאון, חוסר פעילות גופנית, סוכרת, צריכת אלכוהול מופרזת, חבלות ראש טראומטיות, זיהום אוויר ובידוד חברתי.

הדו"ח מוסיף כעת שני גורמים נוספים הקשורים לתשעה אחוזים מכל מקרי הדמנציה: על פי ההערכות שבעה אחוזים מהם נובעים מרמות גבוהות של כולסטרול LDL מסביבות גיל 40 ושני אחוזים נובעים מאובדן ראייה לא מטופל בסוף החיים.

לעומת זאת, המשמעות היא: "אם תתקן ירידה בראייה ותוריד את ה-LDL לרמות אופטימליות בגיל העמידה, אתה יכול למעשה להפחית את הסיכון לדמנציה", מסביר פיטר ברליט, מזכ"ל האגודה הגרמנית לנוירולוגיה (DGN). למרות שהקשרים הללו היו צפויים, הם מוכחים כעת בדו"ח Lancet - ויש לקחת אותם בחשבון בטיפול רפואי אצל רופאים כלליים, למשל.

גורמי סיכון יכולים לחזק אחד את השני

הנוירולוג מדגיש את הקשרים ההדדיים בין הסיכונים השונים: אם ירידה בשמיעה ובראייה לא יתוקנו בזמן, הדבר ישפיע על התקשורת, שיש לה השפעה על היכולות הקוגניטיביות והאינטראקציות החברתיות: "אימון קוגניטיבי ובידוד קבוע הם, בתורם, גורמים שתורמים גם ל... התפתחות דמנציה משחקים תפקיד."

ברליט זהיר בהתאם בכל הנוגע לפוטנציאל המניעה שמכומת על ידי ועדת Lancet: 45 האחוזים ייבעו מחיבור כל גורמי הסיכון שהוזכרו ובהנחה שאלו נמנעו מילדות: "זה כמובן לא ריאלי". עם זאת, בסך הכל, ניתן יהיה להשיג השפעות משמעותיות אם כולם ופוליטיקאים ינקטו צעדים מתאימים.

סטפן טייפל מהמרכז הגרמני למחלות ניווניות ניווניות (DZNE) ברוסטוק אומר גם כי סכום מקרי הדמנציה הניתנים למניעה על פני כל גורמי הסיכון יהיה ככל הנראה נמוך יותר: "המחקר מוסיף את הסיכונים האישיים הניתנים לשינוי לכמעט 45 אחוזים. אם אתה משפיע על כמה גורמי סיכון, עם זאת, אם יש השפעות סינרגיות, אתה לא יכול פשוט להוסיף את השפעות הפחתת הסיכון עבור אנשים בודדים."

מה שטוב למוח טוב גם ללב

ברליט מדגישה כי מניעת דמנציה ברמה האישית אינה כרוכה רק באימון מוחי בצורת תשבצים, לימוד שפות זרות או כלי נגינה: "זה הכל חשוב. אבל הוכח גם שתזונה נכונה, למשל ב צורת הדיאטה הים תיכונית, כמה שפחות אלכוהול, פעילות גופנית מספקת ומשקל גוף בריא מפחיתים את הסיכון לדמנציה. כל זה מועיל לא רק למוח, אלא גם ללב. ניתן לעודד התנהגות כזו בצורה של תשלומי בונוס על ידי משלמים כגון חברות ביטוח בריאות.

עם זאת, פוליטיקאים נדרשים להתייחס לגורמי סיכון כמו זיהום אוויר וגישה לחינוך - ניתן למצוא גם המלצות רלוונטיות בדוח. ילדים ממשפחות מוחלשות במיוחד צריכים לקבל תמיכה כבר מהמעון, אומרת ברלית. משימה פוליטית נוספת בהקשר זה היא המאבק בתוצאות משבר האקלים: "אנחנו כבר יודעים שהסיכון לשבץ מוחי גדל עקב היעדר קירור בלילה". בתחום הדמנציה, העדויות עדיין אינן גדולות מספיק, אך מחקרים רלוונטיים כבר נמצאים בעיצומם וכנראה ישחקו תפקיד בדיווחים עתידיים של Lancet.

מניעה מילדות

לדברי ברליט, חשוב לנקוט באמצעי מניעה בגיל שבו אפילו לא שוקלים דמנציה. חיוני להפוך את תוכן הדוח למפורסם ככל האפשר. הרופא מדגיש: "על כל אדם לדעת שבאמצעות שינוי אורח חייו הוא יכול למעשה לתרום תרומה משמעותית למזעור הסיכון לדמנציה, אך גם למחלות אחרות".

לדברי פרנק ג'סן, מניעת דמנציה כזו באמצעות אורח חיים בריא יותר כבר מתקיימת: "תדירות הדמנציה הולכת ופוחתת כאחוז מהגיל במדינות רבות - כולל גרמניה - במשך שנים". עם זאת, מספר האנשים המבוגרים גדל במהירות, כך שמספר האנשים הסובלים מדמנציה עולה מעט, לדברי מנהל המרפאה לפסיכיאטריה ופסיכותרפיה בבית החולים האוניברסיטאי בקלן: "אבל אם היינו חיים חיים לא בריאים יותר והקדישו פחות תשומת לב, למשל, ללחץ דם, לפעילות גופנית ולתזונה, זה יהיה המקרה מספר האנשים הסובלים מדמנציה גבוה יותר".

"סדר יום בריאות המוח" דרש לגרמניה

קבוצת מחקר גרמנית חישבה בשנה שעברה איזו השפעה יכולה להיות להפחתה בגורמי הסיכון במדינה זו. המחקר שלהם שפורסם ב-"Deutsches Ärzteblatt" הראה שאם ניתן היה להפחית את הגורמים הללו ב-15 אחוז עד 2033, הדבר יפחית את מספר מקרי הדמנציה ב-138,000 או 15 אחוזים.

"מאחורי כל מקרה של דמנציה עומד גורל לנפגע, לקרוביו ולקהילת הסולידריות מבחינת העלויות הרפואיות. איזו השפעה מסבירה סטפי רידל-הלר, מנהלת המכון לרפואה חברתית, רפואה תעסוקתית". ובריאות הציבור (ISAP, אוניברסיטת לייפציג). ולאור דו"ח Lancet, הוא דורש: "סוף סוף אנחנו צריכים אג'נדה של בריאות המוח בגרמניה כדי להביא את הידע הזה על גורמי סיכון הניתנים לשינוי לאנשים ובמיוחד למקבלי החלטות בפוליטיקה ובחברה!"

עוד חדשות וסרטונים

Related Posts