בספרד ובאיטליה, אגמים גדולים רבים מתייבשים. מגמה עולמית, כפי שמראה כעת מחקר. אבל במקומות מסוימים יש גם התפתחויות חיוביות.
הדבר הכי חשוב בקצרה
יותר ממחצית מהאגמים הגדולים בעולם מאבדים מים.
מחקר עדכני מציין את התחממות כדור הארץ וצריכה אנושית כסיבות העיקריות.
אולם במקומות מסוימים נצפתה התפתחות הפוכה.
תמונות של אגמים יבשים באיטליה ובספרד נראו לאחרונה לעתים קרובות. אבל המגמה המדאיגה אינה מוגבלת בשום פנים ואופן לאירופה: יותר ממחצית מהאגמים הגדולים בעולם מאבדים מים, כפי שצוות מחקר בינלאומי מדווח בכתב העת "Science" לאחר הערכת נתוני לוויין.
כל אגם גדול שני בעולם הולך ומצטמצם
לדברי מדענים, ההתייבשות נובעת בעיקר מה-התחממות האקליםוצריכת אדם. עם זאת, המחקר לא מכיל רק חדשות רעות: במקומות מסוימים עלתה גם כמות המים באגמים.
אגמים ומאגרים טבעיים אוגרים כ-87% מהמים המתוקים של כדור הארץ, למרות שהם מכסים רק 3% משטח האדמה, כותבים בקבוצה. אבל במקומות רבים מאגרי המים הללו נמצאים בסכנה: בצפון מזרח ספרד דווח לאחרונה כי המאגרים בקטלוניה מלאים רק ב-26 אחוזים בממוצע לאחר חודשים של בצורת - לפני שנה זה היה 58 אחוז.באיטליה, אגם גארדה רשם לאחרונה מפלס מים נמוך בצורה יוצאת דופן.
מחקרים בשנים האחרונות הוכיחו זאתשנפח האגמים בעולם הולך ומצטמצם, כאשר שינויי האקלים מוזכרים שוב ושוב כגורם בהתפתחות. עם זאת, קשה לקבוע בדיוק איזו השפעה יש לתנודות האקלים בטווח הקצר והארוך על המים האגורים באגמים בעולם, שכן גם פעילויות אנושיות כמו ניהול מאגרים, נסיגות מים ושינויים בשימוש בקרקע ממלאות תפקיד.
מחקר לווין מראה ירידת מים
המחקר של הצוות בראשות ההידרולוגית Fangfang Yao מאוניברסיטת קולורדו בבולדר מצייר כעת תמונה מדויקת יותר. החוקרים פיתחו טכניקה למדידת שינויים במפלסי המים בכמעט 2,000 מהאגמים והמאגרים הגדולים בעולם, שמכילים יחד כ-90 אחוז מהמים המתוקים המאוחסנים באגמים.
כדי לתעד שינויים במפלסי המים, הצוות השתמש ב-250,000 תמונות לוויין משנת 1992 עד 2020. התוצאה: 53 אחוז מהאגמים ברחבי העולם רשמו הפסדי מים, חלקם משמעותיים. בממוצע, זה הסתכם בסביבות 22 גיגהטון בשנה. זה מתאים לכמעט מחצית מנפח המים של אגם קונסטנץ, שבעצמו מוצג כגוף מים מתכווץ במפה אינטראקטיבית שפורסמה עבור המחקר.
כדי להסביר התפתחות זו, המדענים השתמשו במודלים של אקלים והידרולוגיה. בהתאם לכך, שינויי האקלים והצריכה האנושית אחראים בעיקר לירידה בנפח האגמים הטבעיים. בניגוד למחקרים קודמים, איבוד מים ניתן לזיהוי לא רק באזורים יבשים אלא גם באזורים לחים בעולם כמו הטרופיים.
גם אגם קונסטנץ מאבד מים
בהסתכלות על מאגרי מים, צוות המחקר מצא הפסדי מים משמעותיים בשני שליש מגופי המים הללו. הסיבה העיקרית כאן הייתה פיקדונות. זה קורה מכיוון שסכרים חוסמים את ההסרה הטבעית של משקעים בנהרות כמו חול, חצץ או הריסות. עם הזמן, מרבצים אלה מצטברים במאגרים, ומקטינים את נפחם.
רק לאחרונה, מחקר של האו"ם בכתב העת "קיימות" הזהיר כי המאגרים בעולם מסתכנים לאבד כרבע מכושר האחסון המקורי שלהם עד 2050 עקב כניסת משקעים. לגרמניה נחזה אובדן נפח של 35 אחוז.
בעוד שהמחקר הנוכחי מצביע על כך שרוב האגמים ברחבי העולם מתכווצים, 24 אחוזים ראו עלייה משמעותית בנפח המים. אלה כוללים מים באזורים מיושבים בדלילות של הרמה הטיבטית הפנימית, במישורים הגדולים של ארה"ב, ואזורים עם מאגרים חדשים כמו אגני הנהר היאנגצה, המקונג והנילוס. ה-Müritz במקלנבורג-מערב פומרניה מתועד גם כאגם עם נפח גדל במפה האינטראקטיבית הכלולה במחקר.
מחקר מראה דרכים אפשריות לצאת ממשבר המים
המחברים מדגישים כי הניתוח שלהם אינו רק מצאי, אלא מכיל גם אינדיקציות לפתרונות אפשריים. "אם הצריכה האנושית היא גורם חשוב בירידה באחסון מי אגמים, נוכל להתאים ולחקור אסטרטגיות חדשות להפחתת הירידה בקנה מידה גדול", אומר בן ליבנה. הוא מביא כדוגמה את אגם סוואן בארמניה, שבו הסדרת הפקת המים הבטיחה שהנפח יגדל.
הגיאופיזיקאית שרה קולי מאוניברסיטת אורגון מדגישה עד כמה חוקים כאלה יהיו חשובים ברחבי העולם בהערה על המחקר. היא מצביעה על הממצא לפיו ההערכה היא שכמעט רבע מאוכלוסיית העולם מתגוררת באגן עם אגם גדול ומתייבש: "בהתחשב בחשיבותם של אגמים אלו למערכות אקולוגיות, אספקת מים, השקיה ו/או כוח מים, ההשלכות האפשריות של ייבוש האגם חשובים הן מקומית והן עולמית."
מקורות בשימוש:
סוכנות הידיעות dpa