רוקדים עם הכוכבים: ESA - הצוות של אירופה בחלל

© ESA

אירופה גם משחקת בחלל - עם כמה משימות די פורצות דרך. אתה יכול לגלות מה הם - ולמה רקטות אירופאיות ממריאות מדרום אמריקה כאן.

  • זה ה-ESAתוצר של כישלון: בתחילת שנות ה-70, כמה מדינות אירופיות בנו יחד רקטה. לאחר שתי התחלות שווא, ESA הוקמה.

  • יותר מ-2,000 עובדים של ESA עובדים מדי שנה5.7 מיליארד יורוזָמִין. זה נשמע הרבה? ה-17,000 בערךנאס"א-העובדים יכולים להוציא שווה ערך ליותר מ-20 מיליארד יורו.

  • ה-ESA אינו ארגון של האיחוד האירופי, אלא עצמאי. עם 22 חברות אירופיות - ואפילו קנדה היא שותפה לשיתוף פעולה.

  • מטעם ההאיחוד האירופיל-ESA יש משלהרשת ניווט מבוססת לווין בשם גלילאונבנה. משנת 2020, אירופה תהיה מרשת GPS של צבא ארה"בעַצמָאִי.

המשימות החשובות ביותר של ESA ומה למדנו מהן

רוקדים עם הכוכבים: ESA - הצוות של אירופה בחלל

© ESA

"בוא ננחת על הצ'וריומוב-גרסימנקו!" מישהו ב-ESA אהב את הרעיון הזה, כי ב-12 בנובמבר 2014 שיגרה חללית רוזטה את הגשושית הקטנה Philae, שהתקרבה לשביט בקצב של מטר בשנייה ונגעה לאחר שבע שעות.

© ESA

עם זאת, פילה הגיע למקום מוצל למדי, כך שהסוללות שלו מתו כמה שעות לאחר מכן. עם זאת, הודות לרוזטה ופילה, אנו יודעים שצ'ורי היא ערימה של סלעים רופפים למדי.

© ESA

גישת נחיתה על טיטאן: מגובה של 5 קילומטרים, הנחתת הויגנס מביטה על ההרים והעמקים של ירח שבתאי הקר -180 מעלות. מכיוון שהאטמוספירה של חנקן ומתאן שלו צפופה יותר מזו של כדור הארץ, הגשושית הצליחה לנחות באמצעות מצנח.

© Picture Alliance

הויגנס שוגר לשבתאי בשנת 1997 יחד עם הגשושית השותף של נאס"א קאסיני. הנתונים והתמונות ששני כלי הרכב שידרו לכדור הארץ מאז הגעתם ב-2004 הם עדיין הבסיס לידע שלנו על כוכב הלכת השני בגודלו במערכת השמש.

© ESA

כך זה נראה כשמחפשים בחלל את מקורותיו: תמונה של היקום כשהיה בן 380,000 שנים. המבנים הכתומים מייצגים את תחילתם של כוכבים וגלקסיות שלמות.

© Picture Alliance

לשם כך, בדק טלסקופ פלאנק את קרינת המיקרוגל שנפלטה במהלך המפץ הגדול ועדיין נופפת ביקום. כדי שהחום שלו עצמו לא יפריע למדידות, המכשירים שלו צוננים ל-273 מעלות.

© ESA

הגרעין של השביט האגדי של האלי! ב-14 במרץ 1986, הגשושית של ESA-Giotto ביקרה בגוף השמימי הדוהר במערכת השמש, שאת זנבו הזוהר ניתן לראות רק מכדור הארץ כל 74 שנים.

© ESA

הגשושית שוגרה על אריאן 1 כמעט שנה קודם לכן. זו הייתה המשימה הראשונה של ESA לחלל העמוק.

© ESA

"אתה יודע כמה כוכבים קטנים יש...?" כן, גאיה יודעת את זה! לשם כך, מצפה החלל סרק באופן שיטתי את כל השמים. התוצאה: יותר ממיליארד כוכבים.

© ESA

גאיה צפויה להיגמר הדלק ב-2022. עד אז, הגשושית של ESA תיצור את המפה התלת מימדית הגדולה והמדויקת ביותר של הגלקסיה שלנו עד כה.

המשימות המרגשות ביותר של העתיד

  • המשימה לכוכב הקרוב ביותר לשמשכַּספִּיתיושק לשנת 2018חללית BepiColomboרומן לוהט: הצד שפונה לשמש מתחמם ל-350 מעלות. ייתכן שבקרוב נדע מאילו מינרלים מורכבת כספית והאם הליבה שלו מותכת או מוצקה.
  • לָמוּתחללית Solar Orbiterבדרך מאז ינואר 2020סונה. הלהיט הגדול: עם מספר טיסות שלוֵנוּסהוא אמור לזנק את עצמו ל"גובה" - ולצלם לראשונה את קטבי השמש.
  • כנראה שאין אנשי מאדים. אבל אולי משהו חי על מאדים בעבר. זו הסיבה ש-ESA תעשה זאתExoMars רוברלנסוע לכוכב האדום - רק בגלל הקורונה-מגפהואז בגלל זהפלישה רוסית לאוקראינהאבל מאוחר. כששם, עליו לקדוח לעומק של שני מטרים כדי לחפש שאריות של חומר אורגני.
  • הטלסקופ החלל ג'יימס ווב מחפשת את האור של הכוכבים הראשונים מאז 2022. יורשו של טלסקופ האבל האגדי נועד להסביר כיצד נוצרו גלקסיות מיד לאחר המפץ הגדול.

ESA: אסונות ושיאים

💥 השיגור הראשון של רקטת אריאן 5 הסתיים בפיצוץ אדיר. זה יצא משליטה בגלל שחלק מהתוכנות השתלטו מהרקטה הקודמת מבלי שנבדקה. פסולת הרקטה שהתרסקה שימשה אז כלול תרנגולות.

🥇 האסטרונאוט האיטלקי לוקה פרמיטנו מחזיק כיום בשיא ה-ESA לזמן השהות הארוך ביותר בחלל, 366 ימים. שני גרמנים אחריו במקום השני והשלישי: אלכסנדר גרסט (362) ותומאס רייטר (350).

🛰 הלוויין הגדול ביותר של ESA היה Envi-Sat, ששוגר ב-2002. הלוויין במשקל שמונה טון, שעלותו 2.3 מיליארד יורו, ניטר את האוקיינוסים, היבשות והאקלים במשך עשר שנים עד לכישלונו הפתאומי. מאז, היא מדאיגה את ה-ESA כזבל שיא בחלל.

מדוע ESA משגרת את הרקטות שלה בדרום אמריקה ולא באירופה

אתר שיגור רקטות באמצע הג'ונגל - ורחוק מאירופה© ESA

רקטות אירופאיות כמו שיגור אריאן 5 מקורו. העיר ממוקמת בגיאנה הצרפתית - ליד קו המשווה.

למה משם?ככל שרקטה שוגרת קרוב יותר לקו המשווה, כך היא משתמשת בפחות אנרגיה והיא יכולה לשאת יותר עומס לחלל.

כִּי:כדי להגיע למסלול יציב סביב כדור הארץ, הרקטות חייבות להאיץ לפחות ל-7.91 קילומטרים לשנייה, 28,000 קילומטרים לשעה.

אם רקטה מתחילה באותו כיוון שבו כדור הארץ מסתובב, היא מקבלת את מהירות הסיבוב שלה למעלה. ובקו המשווה זה הגבוה ביותר ב-465 מטר לשנייה.

האם אתה רוצה לברר עוד על ESA?

אתר ESA

עוד חדשות וסרטונים

Related Posts