מדינות נאט"ו הציבו פעם את המטרה להגדיל את הוצאות הביטחון שלהן לשני אחוזים מהתפוקה הכלכלית. לנוכח המלחמה באוקראינה, זה כבר לא מספיק לכמה מדינות.
הדבר הכי חשוב בקצרה
בזמן שלום, הסכימו חברות נאט"ו להגדיל את הוצאות הביטחון שלהן לשני אחוזים מהתפוקה הכלכלית.
חלק מבעלות הברית רוצות כעת להדק משמעותית את יעד שני האחוזים הנוכחי.
אבל יש גם התנגדות לגידול האפשרי בהוצאות הביטחון - כולל מגרמניה.
ב-נאט"וקיים סיכון למחלוקת חדשה על גובה הוצאות הביטחון של המדינות החברות. לפי המזכיר הכללי ינס סטולטנברג, חלק מבעלות הברית רוצות להדק משמעותית את יעד שני האחוזים הנוכחי. היא קובעת שעד 2024 כל מדינות נאט"ו יתקרבו לרף של הוצאה של לפחות שני אחוזים מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) שלהן על ביטחון.
"כמה בעלות ברית תומכות בהחלט בהפיכת ערך היעד הנוכחי של שני אחוזים לערך מינימלי", אמר סטולטנברג בראיון לסוכנות העיתונות הגרמנית. כיו"ר המועצה הצפון-אטלנטית, הוא יוביל כעת את המשא ומתן בנושא. "ניפגש, נקיים ישיבות שרים, ננהל שיחות בבירות", הסביר.
גרמניה נגד הוצאות ביטחון גבוהות יותר
המטרה היא אפוא להגיע להסכמה בפסגה הרגילה הבאה לכל המאוחר. הוא יתארגן ב-11 וב-12 ביולי בווילנה בירת ליטא.
סטולטנברג לא אמר אילו מדינות נאט"ו דורשות מטרה שאפתנית משמעותית יותר. לטענת דיפלומטים, מדינות הברית המזרחית כמו פולין וליטא וכן בריטניה התבטאו לאחרונה בעד הסכמה על קווים מנחים מחמירים לנוכח מלחמתה של רוסיה נגד אוקראינה. גרמניה וכמה מדינות אחרות כמו קנדה ובלגיה נחשבות למתנגדים לרעיון זה. עד כה הם מוציאים פחות משני אחוזים מהתמ"ג על ביטחון. עבור גרמניה, למשל, צפוי לאחרונה שיעור של 1.44% בלבד לשנת 2022.
על פי מחקר של המכון הכלכלי הגרמני (IW), אפילו הקרן המיוחדת שאושרה לאחרונה בסך 100 מיליארד יורו לא צפויה להביא לשיפור בטווח הארוך. לפי החישובים, ניתן היה להשיג את מכסת שני האחוזים של נאט"ו עם הכסף רק ב-2024 וב-2025. בשנתיים הבאות, חלקו של התמ"ג עשוי לרדת חזרה ל-1.8 ו-1.2 אחוזים לפי התוכניות הפיננסיות הנוכחיות ותחזיות הצמיחה.
סטולטנברג לא רצה לומר אם הוא תומך באופן אישי בדרישות לסכום מינימלי. עם זאת, הוא הבהיר כי הוא מאמין שהגדלה נוספת של הוצאות הביטחון היא חיונית. נאט"ו שם כדי להבטיח שסכסוך כמו זה באוקראינה לא יסלים מעבר לאוקראינה. לשם כך אנו זקוקים להרתעה והגנה אמינים, ולכן עלינו להשקיע יותר בביטחון שלנו".
היוונים מוציאים הכי הרבה
"כמובן שתמיד קל יותר להשקיע בחינוך או בתשתיות", אמר סטולטנברג. אבל אם לא נשמור על שלום, לא נשיג שום דבר אחר, לא נבטיח שגשוג כלכלי או ננצח במאבק בשינויי האקלים. "ככל שהעולם נעשה מסוכן יותר, עלינו להשקיע יותר כדי למנוע מלחמה", טען.
בהסתכלות לקראת הפסגה בווילנה, אמר סטולטנברג: "אני חושב שעדיין מוקדם לומר על מה יסכימו בעלי בריתנו". עם זאת, הוא מניח שכל בעלות הברית מודעים לכך שהמלחמה באוקראינה הופכת את ההשקעות בהגנה לחשובות עוד יותר. הוא בטוח שיושג הסכם בפסגה בליטא.
לפי נתוני נאט"ו, המובילה האחרונה ביחס בין הכוח הכלכלי להוצאות הביטחון הייתה יוון עם שווי של 3.76 אחוזים. אחריה ארה"ב עם 3.47 אחוזים, שבנתונים מוחלטים בסך 822 מיליארד דולר (768 מיליארד יורו) הוציאה לאחרונה יותר מפי שניים יותר כסף על הגנה מכל שאר מדינות הברית גם יחד. לשם השוואה: גרמניה, הכלכלה האירופית הגדולה ביותר, הוציאה 55.6 מיליארד אירו לפי תקני נאט"ו, בעוד שבריטניה, מספר אחת באירופה, הוציאה כ-53.9 מיליארד ליש"ט (60.9 מיליארד אירו).
המחלוקת על הוצאות הביטחון הסלימה לאחרונה במהלך כהונתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. הוא האשים בעלות ברית אירופיות כמו גרמניה בגישה של רוכב חופשי ולעיתים אף איים שארה"ב תעזוב את הברית.
מקורות בשימוש:
סוכנות הידיעות dpa