מיליוני טונות של פסולת פלסטיק מגיעים לאוקיינוסים שלנו מדי שנה. כמות גדולה להפליא זו צריכה להיות מתועדת טוב יותר בעתיד. מכון המחקר הגרמני לבינה מלאכותית רוצה לתרום לכך תרומה גדולה.
הדבר הכי חשוב בקצרה
פלסטיק מזהם את האוקיינוסים בעולם.
בעזרת מכון גרמני יש לרשום את הזיהום באוקיינוסים.
הבינה המלאכותית משחקת כאן תפקיד מכריע.
בין אם שקיות, בקבוקים או אריזות חד פעמיות: לפי ארגון הסביבה WWF, 19 עד 23 מיליון טונות של פסולת פלסטיק מגיעים לאגמים, נהרות וימים מדי שנה. על מנת לשפר בעתיד את מלאי פסולת הפלסטיק הציפה על הים, פרויקט המחקר "PlasticObs+" מבוסס עלשימוש בבינה מלאכותית. הטכנולוגיה המקבילה אמורה להיות מותקנת על מטוסי מעקב.
מטרת הפרויקט היא לתעד את "המצב הנוכחי של מצב הפסולת", אמר מנהל הפרויקט כריסטוף טולן ממכון המחקר הגרמני לבינה מלאכותית (DFKI) באולדנבורג. התיעוד נועד לספק בסיס מדעי לסוג, כמות וגודל הפסולת באוקיינוסים. עד כה, הזיהום התגלה בעיקר באופן סלקטיבי ולפרק זמן מוגבל. המטרה ארוכת הטווח היא לצייד מטוסי מעקב שכבר נמצאים בשימוש ברחבי העולם בחיישנים הנתמכים בבינה מלאכותית. כך ניתן לבצע לראשונה מלאי רציף ומקיף.
המבחנים הראשונים היו מוצלחים
ה-DFKI מפתחת מערכות בינה מלאכותיות שונות עבור הפרויקט, שבין היתר מזהות פסולת פלסטיק במהלך טיסה. לאחר מכן, נקודות חמות אמורות להיבדק מקרוב יותר. לדברי החוקרים, טיסות המבחן הראשונות היו משביעות רצון.
שני שדות ניסוי הוקמו באי ספייקרוג שבמזרח פריזפּלָסטִימְעוּצָב. מטוס מחקר באוניברסיטת ג'ייד בוילהלמשהבן צויד בשני חיישנים: הראשון ממוקם מתחת לאפו של הטייס ונועד להקליט תמונות סקירה. אם מזהים הצטברויות של אשפה על ידי זה, החיישן השני, שמחובר לגוף המטוס, צריך לצלם את התמונות המפורטות. הדיוק של ה-AI עמד על 93.3 אחוזים. בשלב מאוחר יותר, המערכות יותקנו וינוסו גם במטוסי ניטור דליפת נפט לצורך בדיקות שטח.
בנוסף לתיעוד, מערכות הבינה המלאכותית עשויות לסייע גם בצעדי נגד בעתיד, אמר מנהל הפרויקט Tohlen. למשל, ניתן לתכנן במדויק את פעולות הניקיון, "שכן המערכת מאפשרת לזהות אזורים מזוהמים במיוחד". אחת מהשותפות לפרויקט היא חברת Everwave מאאכן, שאוספת אשפה באמצעות פלטפורמות צפות בנהרות.
פסולת פלסטיק היא אחת הבעיות הסביבתיות הגדולות ביותר
על פי הסיוע הגרמני לאיכות הסביבה, ההמלטה העולמית של הטבע בפלסטיק אינה קשורה רק לשינויי אקליםאחת הבעיות הסביבתיות הגדולות ביותר. על פי מחקר של מכון אלפרד וגנר, אפילו האזור הארקטי מזוהם כעת בפלסטיק כמו אזורים מיושבים בצפיפות. הבעיה: לפי ה-WWF, רק חלק קטן מפסולת הפלסטיק צף על פני השטח. השאר נמצאים במים עמוקים יותר או על קרקעית הים ואי אפשר עוד לשלוף אותם.
פרויקט "PlasticObs+" ממומן על ידי המשרד הפדרלי לאיכות הסביבה ב-1.9 מיליון יורו. "אנו מניחים שאב טיפוס מוכן לשימוש יהיה זמין עד סוף הפרויקט במרץ 2025", אמר טולן. טרם נקבע לוח זמנים מדויק לפיתוח הטכנולוגיה עד לבגרות בשוק.
מקורות בשימוש:
סוכנות הידיעות dpa