מלחמת אוקראינה: הסלמה של סכסוך בן שנים

מלחמת התוקפנות של רוסיה נגד אוקראינה היא השיא העצוב של סכסוך בן שנה. כיצד נוצרה ההסלמה בין שתי המדינות? סקירה כללית של הרקע וההתפתחויות הנוכחיות.

ב-24 בפברואר 2022 התעוררת, הסתכלת בסמארטפון שלך וקראת את הודעת הדחיפה "רוסיה פולשת לאוקראינה". הוכרז בנאום טלוויזיה ליליולדימיר פוטיןשהוא הורה על "מבצע צבאי מיוחד" באוקראינה. איך נוצרה הכרזת המלחמה הזו? ואיך המלחמה משפיעה על גרמניה?

איזו היסטוריה קודמת למלחמה?

עד 1991, אוקראינה הייתה עדיין אחת מ-15 רפובליקות סובייטיות, כלומר חלק מברית המועצות. מאז פירוקה הפכה אוקראינה גם למדינה ריבונית ועצמאית בעקבות משאל עם ב-1 בדצמבר 1991.

באמצעות הסכם "ידידות, שיתוף פעולה ושותפות" משנת 1997 בין הפדרציה הרוסית לאוקראינה, אוקראינה הוכרה גם על ידי רוסיה כמדינה עצמאית. הסכם זה כלל גם במפורש הכרה הדדית בשלמות הטריטוריאלית ובאי-הפרה של הגבולות.

הסכם ההתאגדות עם נשיא אוקראינה הפרו-רוסי ינוקוביץ' נמשך באוגוסט 2013האיחוד האירופיהביא את המתיחות הראשונה בין אוקראינה לרוסיה. זה נועד לקבוע יעדים כלכליים ופוליטיים משותפים בין האיחוד האירופי ואוקראינה. עם זאת, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ראה בכך איום על תוכניותיו שלו להרחיב את איחוד המכס עם בלארוס וקזחסטן באמצעות הצטרפותה של אוקראינה לאיחוד האירו-אסיאתי.

בסוף הסתיו 2013 שינה ינוקוביץ' את עמדתו, גם תחת לחץ מוגבר ואיומים בסנקציות ממוסקבה. עם השלכות: לאחר שהצהיר כי אינו רוצה לחתום על הסכם מתוכנן עם האיחוד האירופי, התקיימו הפגנות המוניות נרחבות בקייב. ההפגנות נודעו בשם "Euromaidan" וגבתה קורבנות אזרחיים רבים. קצת מאוחר יותר, ינוקוביץ' ברח לרוסיה. הוקמה ממשלת מעבר ונחתם הסכם ההתאגדות עם האיחוד האירופי.

אולם המצב באוקראינה לא נרגע. בעיות חדשות התעוררו במזרח אוקראינה ובקרים. זהו חצי אי בים השחור שהיה שייך לאימפריות שונות במהלך מאות השנים האחרונות. בפברואר 2014, "כוחות מיוחדים" רוסיים כבשו נקודות אסטרטגיות בחצי האי. החמושים גם כפו משאל עם: אזרחי קרים צריכים להצביע אם הם רוצים להשתייך לרוסיה בעתיד. התוצאה: 96 אחוז מהמצביעים ככל הנראה הצביעו בעד סיפוח לרוסיה.

התוצאה: רוסיה סיפחה את קרים, שהייתה שייכת למזרח אוקראינה. תוצאת ההצבעה הזו הוטלה בספק בינלאומי ולא הוכרה. בפעולותיה, רוסיה הפרה גם אמנות בינלאומיות. הבדלנים הנתמכים על ידי רוסיה באזורים המזרחיים הכריזו על "רפובליקות העם" של דונייצק ולוהנסק. גם רפובליקות אלו אינן מוכרות בינלאומית. זה התחיל את המלחמה בדונבאס, כפי שהאזורים נקראים ביחד.

הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה לא נרגע מאז. הסכם מינסק מספטמבר 2014 ופברואר 2015, שהיה אמור להוביל להפסקת אש, הגיע בסיוע בינלאומי. עם זאת, זה רק השיג ייצוב זמני של המחלוקת.

החל משנת 2021 נצפו תנועות חיילים רוסים בגבול אוקראינה. בזמנו, פוטין הכחיש כל תוכניות לתקוף. ב-21 בפברואר 2022 הכירה רוסיה ב"רפובליקות העם" של דונייצק ולוהנסק כמדינות עצמאיות. שלושה ימים בלבד לאחר מכן, ב-24 בפברואר 2022, פתח פוטין במתקפה הגדולה על אוקראינה לאורך כל הגבול האוקראיני, רוסיה ובלארוס. אוקראינה ניתקה אז את היחסים הדיפלומטיים עם רוסיה. נשיא אוקראינהוולודימיר סלנסקיהכריז על מצב מלחמה והורה להתגייס כללי.

למה רוסיה תקפה את אוקראינה?

מטרת המלחמה המקורית של רוסיה לכבוש את קייב ולהפיל את ממשלת אוקראינה נזנחה בסוף מרץ 2022. במקום זאת, הכוחות הרוסיים התרכזו במזרח ובדרום המדינה. אבל למה בעצם רוסיה תקפה את אוקראינה? בנאומו של פוטין זמן קצר לפני הפלישה ב-21 בפברואר 2022, הוא נימק את המתקפה בכך שהוא מגן על אותם אנשים שמשטר קייב התעלל ונרצחו. הצבא הרוסי ישתדל "לדנאזיז" את השטחים האוקראינים. במקביל, היא רוצה לפעול נגד "רצח העם" נגד רצח העם של הרוסים.

לא ל-OSCE, לארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה ולא לאו"ם אין עדויות לרצח עם כזה. במקביל, ממשלת רוסיה קוראת זה מכבר לברית ההגנה הצפון-אטלנטיתנאט"ולא צריך לקבל מדינות מזרחיות נוספות. פוטין ניסח שוב ושוב את דרישותיו כתנאי לסיום המלחמה: הכרה בקרים כשטח רוסי, הכרה בעצמאותן של שתי "רפובליקות העם" בדונבאס, פירוז ועיגון הנייטרליות בחוקת אוקראינה. .

מהי עמדתה של אוקראינה?

במהלך מלחמת אוקראינה נפגשו נציגי שתי המדינות מספר פעמים כדי לנהל משא ומתן. ללא הצלחה. בעוד הנשיא זלנסקי קורא להפסקת אש ולנסיגה של החיילים הרוסיים ושלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה, פוטין מתעקש על מטרותיו שלו. חשובה לו במיוחד ההכרה בקרים כטריטוריה רוסית וכן ההכרה ברפובליקות העממיות דונייצק ולוהנסק. לדברי זלנסקי, יש לכפות על רוסיה שיחות שלום רציניות באמצעות לחץ בינלאומי. לפי היועץ הנשיאותי מיכאילו פודוליאק, אוקראינה מוכנה לנהל משא ומתן עם רוסיה - אבל רק עם יורשו העתידי של הנשיא פוטין.

בסרטון: "הפשע האכזרי ביותר" - אוקראינה חושדת ש-20,000 ילדים נחטפו

ההתפתחויות הנוכחיות במלחמת אוקראינה

זלנסקי הכריז על 2023 כ"שנת השיבה". אבל המתקפה האוקראינית לא הצליחה עד כה לדווח על הצלחות מדהימות. למרות שזלנסקי מגביר כל הזמן את ייצור הנשק, התמיכה המערבית נדחתה לעתים קרובות. זה נתן לרוסיה מספיק זמן להרחיב באופן מסיבי את קווי ההגנה שלה. בנוסף, הציפיות בארצנו שלנו היו גבוהות מאוד. תמיד יש חילוקי דעות בין ההנהגה הפוליטית לצבא. זלנסקי גינה בפומבי בתוקף הצהרה על טעויות בתכנון צבאי של מפקדו העליון ולרי זלושניי. הנשיא מנסה להחזיר את ארצו לעמדת כוח כדי שהאוכלוסייה לא תאבד אמון והמערב יראה שההתפתחות האיטית לא נובעת רק מדחיית משלוחי נשק. אבל התמיכה העתידית והאמינה מטלטלת, מצד אחד, בשל הסלמה של הסכסוך במזרח התיכון, ומצד שני, משום שארה"ב, התורמת הגדולה ביותר, חולקת על היקף הסיוע. סיום מהיר של המלחמה עדיין לא נראה באופק על פי Saluschnyj, קיימת סכנה של קיפאון ומלחמת תעלות מפרכת.

כך מגיבה הפוליטיקה הבינלאומית למלחמת אוקראינה

הקהילה הבינלאומית הגיבה באימה על מלחמת התוקפנות נגד אוקראינה. התגובה הראשונה הייתה הטלת סנקציות כלכליות נרחבות נגד רוסיה. מאז, התמיכה של מדינות רבות ברחבי העולם באוקראינה הייתה רבה. מדינות רבות שולחות למדינה גם סיוע וגם נשק על מנת שתוכל להגן על עצמה מפני הצבא הרוסי. אלה כוללים, בין היתר, את ארה"ב, בריטניה, צרפת, הולנד, ספרד ונורבגיה, פולין והמדינות הבלטיות. לאחר היסוס ראשוני, החליטה גרמניה גם להעביר נשק כבד ממלאי הבונדסוור לאוקראינה בנוסף לאספקת סיוע אזרחית.

בסוף ספטמבר 2022, לפוטין היו אזורי לוהנסק, דונייצק, חרסון וזפוריז'יה.היו מספר משאלי עם מדומה שסופחו בניגוד לחוק הבינלאומי. צעד זה זכה לגינוי חריף גם בינלאומי. עצרת האו"ם ביטלה אז את הסיפוחים של רוסיה באוקראינה, שהפרו את החוק הבינלאומי, ברוב היסטורי. רוסיה התבקשה לבטל את הסיפוח הבלתי חוקי של האזורים.

מאז תחילת מלחמת התוקפנות אימצו המדינות החברות באיחוד האירופי גם כמה חבילות סנקציות בתחומי הפיננסים, האנרגיה, התחבורה, הגבלות על אנשים ומתקנים והגבלות על ויזה נגד רוסיה. זה כולל הרחקה חלקית של כמה בנקים רוסיים מ-Swift, הרשת העולמית לעסקאות פיננסיות. הסנקציות הללו מכוונות במיוחד להחלשת הכלכלה הרוסית והאליטה הפוליטית. נָגִידאולף שולץ(SPD) העמיד, בנוסף לסנקציות, את הפעלת צינור הגז נורד סטרים 2 בהמתנה. הצינור באורך 1,200 קילומטר היה אמור להביא את הגז הטבעי הרוסי לגרמניה ולמדינות אחרות באירופה. גם ארה"ב, יפן, קנדה ואוסטרליה הטילו סנקציות נגד רוסיה.

מלחמת אוקראינה: מחאות והגירה כתוצאה מכך

המתקפה הרוסית על אוקראינה ב-2022 עוררה מחאות עולמיות. במדינות רבות באירופה, בארה"ב, קנדה ובמדינות נוספות התקיימו הפגנות סולידריות עם אוקראינה ונגד התוקפנות הרוסית.

רוח נגדית הייתה גם ברוסיה: ביום שבו החלה הפלישה לבדה, נעצרו יותר מ-1,700 מפגינים על ידי המשטרה ב-53 ערים ברחבי רוסיה. גם אזרחים רוסים היגרו מרוסיה בתגובה למלחמת התוקפנות. במיוחד לאחר שמוסקבה הכריזה על גיוס חלקי של 300,000 חיילי מילואים למלחמה בספטמבר 2022, רוסים רבים עזבו את ארצם. לפי גורמי ממשל מערביים, כ-400,000 רוסים נמלטו כתוצאה מכך ממולדתם.

מספר הקורבנות משני הצדדים של מלחמת אוקראינה גבוה מאוד. ה"ניו יורק טיימס" סקר פקידי ממשל ארה"ב שהעריכו כי כ-500,000 חיילים משני הצדדים נהרגו או נפצעו. עם זאת, קשה להעריך את ההפסדים בפועל מכיוון שקייב לא מפרסמת נתונים ומוסקבה ככל הנראה מדווחת בחסר על מקרי מוות ופציעות (נכון לאוגוסט 2023). לפי הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם, המלחמה באוקראינה גבתה לפחות 9,806 הרוגים בקרב האוכלוסייה האזרחית האוקראינית ונפצעה לפחות 17,962 נכון ל-8 באוקטובר 2023. גם כאן מדובר בקורבנות מאושרים בלבד המספרים האמיתיים מוערכים גבוהים יותר.

המלחמה הובילה לתנועת פליטים גדולה מאוקראינה, תנועת הפליטים השלישית בגודלה בכל הזמנים באירופה. לפי נתוני UNHCR, סוכנות הפליטים של האו"ם, כמעט 26.3 מיליון בני אדם ברחו מאוקראינה נכון לנובמבר 2023. מספר הפליטים הרשומים בגרמניה עמד על כ-1.1 מיליון עד אוקטובר 2023. עם זאת, לא ניתן לקבוע בוודאות כמה אנשים באמת יש. ייתכן שחלק מהפליטים כבר נסעו הלאה או חזרה לאוקראינה.

למלחמת אוקראינה יש את ההשפעות הללו על גרמניה

בנוסף לזרם פליטים, ההשלכות של המלחמה באוקראינה על גרמניה כוללות גם השפעות על מחירי האנרגיה, ביטחון האספקה ​​ושוקי המזון. על מנת להתמודד עם עליית מחירים, אינפלציה גבוהה וצווארי בקבוק במשלוח, מדינות האיחוד האירופי מתואמות באופן הדוק. במרץ 2022 הושג הסכם להפסיק את התלות של האיחוד האירופי ביבוא של דלקים מאובנים מרוסיה בהקדם האפשרי. מחירי הגז עלו ברחבי הארץ ב-83 אחוזים משנה לשנה (נכון ל-7 בנובמבר 2022). באוגוסט 2022 הוצגה גם תוכנית חירום לגז. כתוצאה מכך, 27 מדינות האיחוד האירופי צריכות להפחית את צריכת הגז שלהן ב-15% עד סוף מרץ 2023.

לפי משרד הכלכלה והגנת האקלים, גרמניה, התלויה במיוחד בגז הרוסי, אמורה להשיג יותר מ-15 האחוזים המוסכמים. מתוכננים צעדים שונים לחיסכון באנרגיה. זה אומר שאמור להיות פחות חימום במבנים ציבוריים. יש לחסוך גם מבחינת התנהגות החימום וצריכת המים החמים במשקי בית פרטיים.

המלחמה באוקראינה מעלה גם את מחירי המזון בגרמניה: תוך שנה, המזון התייקר בכמעט 13% ביוני. שמן בישול, בשר, לחם, מוצרי חלב וביצים בפרט עולים משמעותית יותר ממה שעלו לפני שנה. העובדה שהמזונות הללו עולים יותר נובעת גם מהתקפה של רוסיה על אוקראינה, אבל לא רק. גורמים רבים אחרים משפיעים על עליית המחירים, אבל המלחמה החמירה את המצב עוד יותר. היה גם מחסור, במיוחד בשמן חמניות ודגנים, שכן אוקראינה היא אחת היצואנים הגדולים של סחורות אלו.

בסך הכל היה בהפסדי צמיחה בכלכלה הגרמנית של 100 מיליארד יורו, מדווח המכון הגרמני למחקר כלכלי בפברואר 2023. לשכת המסחר והתעשייה הגרמנית צופה הפסדי שגשוג של כ-160 מיליארד יורו לשנת 2023.

אומרים כי למלחמה באוקראינה יש השפעה גם על שוק העבודה בגרמניה. על פי מחקר של המכון למחקר שוק עבודה ותעסוקה, כ-240,000 פחות אנשים יועסקו עד 2023. עם זאת, פליטי אוקראינה מקלים גם על הלחץ על שוק העבודה. בפברואר 2023, כ-65,000 יותר אוקראינים הועסקו בכפוף לדמי ביטוח לאומי מאשר לפני תחילת המלחמה, ועוד 21,000 עובדים במיני משרות. הם מפצים על המחסור בכוח אדם בכלכלה הגרמנית.

• מקורות בשימוש:

• המכון לחקר שוק העבודה והתעסוקה': דו"ח מחקר 11/2022'

• המשרד הפדרלי לסטטיסטיקה: הודעה לעיתונות מס' 296 מ-13 ביולי 2022

• המרכז הממלכתי לחינוך אזרחי BW: "רוסיה ואוקראינה"

• מועצת האיחוד האירופי: "הפלישה הרוסית לאוקראינה: תגובת האיחוד האירופי"

• רשת העריכה גרמניה: כמעט 500,000 חיילים הרוגים ופצועים

• סטטיסטה: סך כל הפליטים ובגרמניה

• חדשות יומיות: המתקפה האוקראינית ב-2023

עוד חדשות אוקראינה

עוד חדשות וקליפים