לילי אלן

לילי תמיד הייתה מורדת לאחר גירושיהם של הוריה, הייתה לה ילדות חסרת סיכוי. היא גם סבלה ממחלת קוואסקי הנדירה, שגרמה לה דפיקות לב. בגיל 14 היא כמעט מתה ממנת יתר של סמים ובילתה את שנות העשרה שלה בהתמכרות לקנאביס. לילי עזבה את בית הספר בגיל 15 וכבר סימנה 12 שינויים עצומים בבית הספר בפרופיל שלה, והיא אפילו לא סיימה את הכשרתה כחנות פרחים. עם זאת, סביבתה תמיד הושפעה ממוזיקה: הסנדק שלה היה ג'ו סטרומר, סולן להקת הפאנק "The Clash". לילי אלן החלה את הקריירה המוזיקלית שלה כזמרת רקע באלבומו של רובי וויליאמס "Rudebox". לאחר מספר ניסיונות, היא אפילו הצליחה להשיג חוזה תקליטים ב-2002, אבל דיסק מעולם לא הגיע. לבסוף, בשנת 2005, לילי הצליחה להשיג חוזה תקליטים עם ריגל רקורדס בפרופיל שלה. היא כבר פרסמה בחוסר סבלנות שירי כיסוי באינטרנט. ל"מלכת דור המיספייס" היו 1.5 מיליון מאזינים.

עם הסינגל שלה "Smile" והאלבום "Allright, still" היא הצליחה לרשום את פריצת הדרך שלה ב-2006 יחד עם המפיק המצליח מארק רונסון. בשירים הזמר השתמש בהרבה מילות קללות ובמבטא קוקני חזק. אלבומם השני "It's Not Me, It's You" (2009) היה בעל צליל פופי יותר. כתם בפרופיל שלה היה התואר של הזמרת המתלבשת הכי גרוע של 2007 על ידי מגזין המוזיקה "New Musical Express", אבל לילי הקימה את מותג הבגדים "לוסי בהסוואה" עם אחותה ב-2010.

זמן קצר לאחר ההפלה הראשונה שלה כשהייתה בחודש הרביעי להריונה, לילי אלן נפרדה מסולן כימיקל ברדרס אד סימונס ב-2008. כמו כן בשנת 2010 היא איבדה ילד בן 6 חודשים. ב-2011, סוף סוף נולדה לילי בת, וזמן קצר לפני כן היא נישאה לסם קופר, אותו הכירה ב-2009.