גלול, לייק, הערה - החיים בלימדיה חברתיתכבר לא ניתן להעלות על הדעת עבור אנשים רבים. מחקרים שונים הראו כעת את ההשפעה על יכולת הריכוז שלנו. מה קורה לנו אם אנחנו מאבדים את תחושת הזמן בזמן הגלישה באינטרנט?
רוצים עוד "קשוחים"?
➡תסתכל למעלה עכשיושל ג'ויהפרק האחרון!
איך המדיה החברתית משפיעה על המוח שלנו?
צפיתי בסרטון מצחיק של חתולים כאן, קניתי שם במהירות חולצה חדשה וגם המתכון של הקדירה הזו איכשהו נראה מעניין. מי לא מכיר את זה: בא לכם לשוטט ברשתות החברתיות כמה דקות ובום - פתאום עברה שעה! אבל מה היא עושה?זמינות קבועהקָבוּעַמידע חדשותוכן בידורי חדש בעצם עם היכולת שלנו לחשוב?
על פי "דוח מצב הדיגיטל 2024" של סוכנות הקריאייטיב We Are Social וחברת השירות Meltwater, בסביבותחמישה מיליארד אנשיםפלטפורמות מדיה חברתית ברחבי העולם. זה מתאים ל-62.3 אחוז מאוכלוסיית העולם!2 שעות 23 דקות מדי יוםזה מה שהמשתמש הממוצע מתמודד איתו. השימוש ממוקד לעתים רחוקות - אלאמקפיץ את תשומת ליבנוהלוך ושוב מנקודה אחת לאחרת...כמו גרעיני תירסבמחבת החמה, שהופכים לפופקורן.
מעניין גם:5 טיפים לשימוש נכון במדיה החברתית. משעמם לכם בלי הסמארטפון? אנו חונכים אותךאומנות להיות לבדא. כך אתה לומד להעריך זמן עם עצמך. אנחנו גם מסבירים כאן,למה אתה כמו שאתה. מי או מה בעצם קובע זאת?
בקליפ: עד כמה המדיה החברתית מזיקה לנפש שלנו?
עד כמה המדיה החברתית מזיקה לנפש שלנו?
הקצב הולך ונהיה מהיר יותר ויותר
וואלה, כך קיבלה התופעה את שמה: עוד ב-2011 טבע חוקר המחשבים האמריקאי דיוויד מ. לוי את המונח "מוח פופקורן"."מוח פופקורן"כָּך. מטאפורה ל-גירוי יתר וריבוי משימות, שהתאים האפורים שלנו מתמודדים איתם כעת מדי יום. ההנחה של לוי: הם מסתגלים לעודף הרעש, לוכדי עיניים, מידע וכו' ולקצב המתקבל לאורך זמן.
הבעיה כאן: בחיים "אמיתיים".דברים בדרך כלל עובדיםאיטי משמעותיתכבוי, ייתכן שבקרוב המוח ההפוך כבר לא יוכל להתמודד עם האיטיות הזו ויכולת הריכוז שלנו סובלת.
טווחי הקשב ירדו באופן מסיבי בגלל המדיה החברתית
כיום, תופעת הגלילה המתמדת רלוונטית מתמיד - ומחקרים שונים תומכים בחששות של לוי. ככה מגיע אחדמחקר מאוניברסיטת קליפורניהמאירווין הגיעו למסקנה שאנשים בחברות מודרניות פשוטממוקד במשך 47 שניותמסוגלים לעמוד במשימה לפני שהתשומת לב שלהם מופנית. לפני 20 שנה זה היה שתי דקות וחצי!
זה נובע ממנגנון שלא רק יכול להסיח את דעתנו בקלות, אלא גם לרתק אותנו במהירות, הסביר הפסיכולוג הבריטי ד"ר. דניאל הייג אמרה למגזין Glamour UK: "השתמש בפלטפורמות מקוונות ובמדיה חברתיתאלגוריתמים, שלא רק מספקים לנו זרם מתמיד של מידע, הודעות ובידור, אלא גם מותאמים במיוחד לתחומי העניין שלנו ולהתנהגות הצרכנים שלנו".
זה יכול "להוביל לאחדגירוי יתר של מסלולי דופמין במוח שלנוהמופעלים על ידי הנאה וחידוש".
בכל פעם שאנו מקבלים מידע או הודעות חדשות, מופעל שחרור קטן של דופמין, שמתגמל את המוח שלנו באופן מסוים.
ד"ר, דניאלה הייג
"אז המוח שלנו רוצה לשמור על השחרור המחזורי הזהעם תמיד להמשיך עם גירויים חדשים", מסביר הפסיכולוג.
כך ניתן לנטרל את התופעה
עד כמה חזקה ההשפעה של המדיה החברתית על המוח שלנו בטווח הארוך? יש צורך במחקרים נוספים כדי לגלות זאת. עם זאת, ניתן להניח כי שלנועבודה וחיי חברהכמו גם שלנובריאות נפשית מַסִיבִי לקוילהיות ושחיקהלְקַדֵםלַעֲלוֹת בְּמִשְׁקָל.
מסיבה זו, הייג מייעץ לשימוש קבועתרגילי ריכוז,תרגול מיינדפולנס ומדיטציה,זמן מקוון מובנהעם זמנים ספציפיים ומוגדרים למענה למיילים, למשל, ובאופן קבועגמילה דיגיטלית, כלומר שלבים שבהם אתה מכבה את המחשב הנייד, הסמארטפון והאייפד או משאירים אותם בבית ונותנים למוח שלך זמן להיטען מחדש.
לרשתות החברתיות יש השפעה עצומה על הדימוי העצמי שלנו. אנשים רבים כבר אינם מרוצים מהמראה הטבעי שלהם ושוקלים ניתוח קוסמטי. אנחנו נספר לךכמה בטוחים שתלי חזה היום.